קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תמן תנינין לקמן הלכה ג':

ונקתה ונזרעה זרע. בראוי' לזרע הקפיד הכתוב:

הרי אלמנה לכ"ג. והה"ד כל הפסולין דחשיב במתני' דראוי' לזרע ואפ"ה לא שותות:

שנייא היא. התם דכתיב ולא יחלל זרעו דזרע חלל מיקרי ולאו זרע מעליא והה"ד לשאר פסולין דילפינן מינה:

ופריך תמן תנינן. בסוף פרק ז' דיבמות ממזר פוסל בתרומה ומאכיל כיצד כו' כדמפרש התם דאלמא זרע פסול מיקרי זרע והכא הוא אומר הכין דלאו זרע הוא:

תמן וזרע אין לה. כתיב בבת כהן החוזרת לבית אביה אם אין לה זרע מבעלה ישראל:

מ"מ. אפי' זרע פסול כדדריש התם אין לה עיין לה:

אבל הכא זרע כשר לא זרע פסול גרסי'. ונזרעה זרע משמע דוקא הראוי לזרע כשר פרט לאלמנה לכ"ג כו':

ור' יוסי בר' בון. קאמר דהיינו טעמא דפסולות אינן שותות דכלום המים המרים באין אלא להתירה לביתה:

וזו כיון שנסתרה. כלומר לאחר סתירה עוד אומרים לו הוצא דאסורה עולמית עליו ואינה ראויה לקיימה אי נמי כיון שאסורה גרסינן:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f