מתני' אמר בעלה איני משקה ושבעלה בעלה כו'. שהוא גרם לה שלא תשתה נוטלת כתובתה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתו בעליהן. של כל הסוטות הראויות לשתות ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:
ב"ש אומרים. נוטלות כתובה. בבבלי מפרש טעמייהו דס"ל שטר העומד לגבות כגבוי דמי:
ולא שותות. דכתי' והביא האיש את אשתו. וב"ה אומרים לא שותות כו'. ובנוסחת הבבבלי או שותות כו' כלומר דמתוך שלא שותות לא נוטלות כתובה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי ולנוסחא דהכא טפי בפשיטות הוא ולא צריך לפרש מתוך כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79f63a3064139d9fd1fb39606eb817f365867655c41c70e3ee7f3cf8c82ac3f