מתני' בו ביום דרש. כל היכ' דתנינן בו ביום הוא ביום שהושיבו את ראב"ע לנשיאות שנתרבו התלמידים בבה"מ שניתן רשות לכל התלמידים לכנוס ומשום דהך דרשא דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשת נקטיכהו לכל הנך הכא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכלי חרש. הוא ראשון שנטמאה מן השרץ שהוא אב והאוכל שבתוכו שני שטמאו הכלי:
אינו אומר טמא. כל אשר בתוכו טמא אלא יטמא למדרש ביה נמי יטמא שמטמא את אחרים:
לימד על ככר שני. להכי נקיט ככר לפי שהוא מצוי בתנור שהוא כלי חרש שמטמא את השלישי ואפי' בחולין דקרא סתמא כתיב:
דור אחר. מן העתידים לבוא שיטהר את השלישי ואף בתרומה שאין לו מקרא מן התורה:
והרי עקיבא תלמידך. ר"ל תלמיד תלמידך שר"ע היה תלמיד ר"א בן הורקנוס שהיה תלמיד ריב"ז אלא שלמעלת ר"ע אומר תלמידך:
מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא. אף בחולין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7