והא תנינן וכו'. כלומר ותניא נמי הכי במתניתין דכשם שהמים בודקין אותה כך בודקין אותו א"נ אגב שיטפא דלישנא דפ"ק נקיט הכי וכאן צ"ל תנן ולא והא תנינן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל. אם מת ונפלה לפני אחיו ליבם אסורה לו שהרי מחמת אחיו באתה ולו היתה אסורה כ"ש לאחיו:
כך היא אסורה לאחיו של בועל. לעולם:
על כל ביאה וביאה. שנבעלת מבעלה לאחר שכיבת הבועל דבאיסורא בא עליה אחרי שכבר נאסרה עליו בביאת הבועל וכפי ריבוי האיסורין נענשת ומיתתה מנוולת ביותר:
כך הן. המים בודקין את הבועל שגם הוא גורם באיסורין שעשה הבעל:
היא ע"י וכו'. דמדתנן כשם שהמים בודקין אותה וכו' משמע ליה דאם אין המים בודקין אותה אינן בודקין אותו אע"ג שעשה בועל איסורא עם אשת איש אחרת אין המים בודקין אותו וקאמר הטעם משום דהיא שדרכה להאסר על בעלה ע"י ביאת איש אחר נבדקת עתה דאל"כ תעמוד באיסורא ובתזנותה לעולם:
אבל הוא לכשישתה. האיש האחר את אשתו מחמת סתירתו של הבועל יתפרע ממנו איסורא דעבד:
בדקו אותו וכו'. אם בדקו המים אותו ולא אותה מי נאסרת על בעלה או לא:
ופשיט אני אומר הזכות תלה לה. ודאי דהיא אסורה על בעלה שהרי אין המים בודקין אותו אא"כ שזינתה והא דלא בדקוה המים מפני הזכות שיש לה תלה לה שלא תהא נבדקת מיד:
ופריך הניחא כמ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת. שפיר אלא למ"ד אף אם הזכות תולה לה ניכרת שמתנונה קשיא הרי לא הוכרה א"כ ע"כ לומר שלא זינתה עמו:
אלא. אם בדקו המים אותו ולא אותה מותרת שאני אומר מים מגולין שתה ונצבה בטנו ולא ממי המרים:
ה"ג מים מגולין שתה ונצבה:
ופריך הכין לא הוון וכו'. אס"ד דממים המגולין נצבה לא היו להם לבדוק אותו כזה בצביית בטן ונפילת ירך שאין דרך ארס המים המגולין לחלותו בענין זה:
ומשני אלא אני אומר. ע"כ לומר שהוא נסתר עם נשים אחרות ובא עליהן לכך בדקו אותו. והיא טהור':
ופריך ולא כן. סברנו לומר שאין המים בודקין אותו אלא לכשישתה הבעל את האשה שזנתה עמו אז יהא גם הוא נבדק ואיך בדקו אותו המים עתה:
ומשני תיפתר. מפרש לעולם שבא עליה והא דלא בדקו המי' אותה שהיה הוא מזיד והיא שוגגת לכך לא בדקו המים אותה דכתיב והיא לא נתפשה הא נתפשה דהיינו באונס או בשוגג אין המי' בודקין אותה לפיכך בדקו אותו ולא אותה:
ה"ג בדקו אותה ולא אותו אני אומר הזכות תלה ליה וכ"ה בתוספ' בר"פ. וה"פ מיבעיא לי' אם בדקו המים אותה ולא אותו מי אמרי' שודאי לא בא עליה הנחשד אלא איניש אחרינא בא עליה לכך לא בדקו המים אותו או דלמא אמרי' הזכות תלה לי' ונפקא מיני' אם הנחשד אחיו של הבעל ומת אחיו ונפלו צרותיה לפניו לייבם מותר לייבם מהן או דלמא אסור בהן שהרי צרת סוטה הן לדידי' ואפשר לומר דאפי' לאו אחיו הוא אסור בצרותי':
ופשיט אני אומר זכו' תלה ליה. דכיון דחזינן דבדקו המים אותה אמרינן מסתמא הוא המזנה ולא בדקו המים אותו מפני הזכות:
מעתה גירש יהא מותר בה. למ"ד הזכות תולה וניכר' פריך שבדקו אותה שמתנונה ואנו רואים שמחמת זכות הוא לכך גירש בעלה יהא הנחשד מותר בה דכיון דחזינן שלא בדקו המים אותו ומסתמא עם אחרי' נסתרה:
ומשני תיפתר. תפרש דאפ"ה אסור בה הנחשד שאני אומר היא היתה מזידה והוא שוגג לכך לא בדקו המים אותו ובסמוך מפרש למה אסור בה אפי' הוא שוגג:
הוא מזיד והיא שוגגת. מילתא באנפי נפשה היא וה"ק אם באו עדים ואמרו שהבועל הי' מזיד והיא שוגגת פשיטא לן שהיא מותר' לבעלה ישראל דכשם שאנוס' מותר' לו כך השוגגת:
גירש. הבעל את השוגגת מהו שיהא זה הבועל מותר בה מי אמרי' שאינה נאסרה על ידו לבעל אף לבועל מותרת או דלמה איהו מיהו איסורא במזיד עשה ואסורה עליו לעולם:
ופשיט אפשר לומר מזיד בה ואת אמר הכין. שיהא מותר בה בתמיה ודאי אסורה היא לו:
ופשיט אפשר לומר יוצאת מתחת ידו ואת אמר הכין. בתמי' אחרי שאסרה על בעלה שצרי' להוציא' על ידו איך תהי' מותרת לו להבועל:
ומנין שהדבר תלוי בה. שאם היא שוגגת מותרת לבעלה דמוהיא לא נתפשה לא שמעינן אלא אנוסה מותרת אבל שוגגת לא שמענו וגם מנ"ל שאם הוא שוגג שאסור' לו אף שנאסרה על בעלה איהו לאו במתכוין עביד שתיאסר לו:
אם היתה מזידה אסורה שוגגת מותר'. וה"ה כשנאסרה על בעלה ע"י קרינן בה לטמא' בה הרי היא להבועל כטמאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7