ואין זו התרה נעשית וכו'. כתב המג"א בא"ח סי' שי"ד סעיף ח' חותלות תמרים וכו' שכל זה כמו ששובר אגוזים וכו' משמע דוקא הני דלאו כלים גמורים דאינם עשוים אלא שיתבשלו התמרים בתוכם אבל כלי גמור פשיטא דאסור וכ"מ בירושלמי דף י' ע"ב ע"כ ואין כאן משמעות אלא שכוונתו להא דמסיים בה ואין זו התרה אלא נעשה כשובר את החבית וכו' משמע דבכלי ממש אסור דבחבית נמי לא התירו אלא בחבית שנשברה כמ"ש המג"א שם בריש הסימן ע"ש אך קשה דלעיל בר"פ במה אשה דף יט ע"א מייתי הש"ס הא דתני ר' אושעיא אפילו אכלים ממש ולענין קריעת התפר ע"ש ויש ליישב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 48
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068