בקשור מיכן ומיכן. כתב הטור בי"ד סי' ש' וכיצד הן שתי תכיפות כגון שהעביר המחט וכו' ונמצא שני ראשי החוטין יחד וקושר שני ראשי החוטין דבענין אחר אינן מתקיימין אבל אם אינו קושר שני ראשי החוטין או שאינו מעביר המחט אלא פעם אחת אע"פ שקושר שני ראשי החוטין על שפת הבגד אינו חיבור ע"כ וכתב המג"א בא"ח סי' י"א סעיף ט' א"כ כלאים בציצית היכי משכחת ליה דהא הוא פוסק שעושה נקב אחד וכו' ע"ש ול"נ דאין כוונת הטור שקושר שני ראשי חוטין יחד כעין שקושרין הציצית דזהו ודאי חיבור אלא שקושר כל צד של החוט על צדו שלא יזוזו מן הנקב כיון דאינו אלא קשר אחד ונקב אחד לא הוי חיבור והא דמשמע כאן דרב סובר אפי' בלא שום קשירה התוכף חיבור י"ל דר"י ור"י סוברים דבעינן קשירה ממש שני ראשיה יחד אהא קאמר רב דאינו צריך ואם לא נפרש כן קשיין דברי רב לשיטת הטור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8706b7b47b0bf23ad0309dc36cd5efee9e1443151aaff489c8906a58fa3f3068