קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הזומר כנוטע. דלצמוחי עביד:

נטע וזמר בשבת. בהעלם אחת:

על דעתיה דכהנ' חייב שתים. דסובר דוקא נוטע כזורע אבל זומר חייב משום קוצר הלכך חייב שתים:

אינו חייב אלא אחת. שהרי הן שתי תולדות מאב אחד:

כלום א"ר זעירא אלא הזומר כנוטע. ולא כקוצר. בתמיה דא"כ קשיא:

ה"ג ולמה לא אמר הנוטע כזומר שהרי הכל היה בכלל שדך לא תזרע האמור בשביעית:

ויצאת זמירה. דכתיב וכרמך לא תזמור. להחמיר על עצמה וכי מפני שיצאה זמירה להחמיר על עצמה. נקל עליה:

ה"ג את פוטרו משום קוצר. בתמיה:

הוי לא שנא נטע וזמר בין לרב כהנא בין לר' זעירא חייב שתים. והא דקאמר ר' זעירא הזומר כנוטע היינו אף כנוטע:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda