כל דבר שהוא מבחיל את הפרי. שמסייע לבשל ולגמור הפירי מלשון צמל ובחל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
המקרסם. שחותך ענפים יבשים וקרסום וזימור א' הן אלא שזימור בגפן וקרסום בשאר אילנות:
מזרד. מחתך ענפים לחים אם יש לאילן ענפים יותר מדאי:
המפסל. שנוטל הפסולת:
המזהם. כשקליפות אילן נושרים מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן וי"מ מזהם שמושחין האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן הריח רע וימותו:
המפרק. פורק אבנים שעל עיקרי האילנות וי"מ מפרק העלין מעל האילן להקל מעליו:
מאבק. שרשים המגולין מכסין אותן באבנים:
המעשן. עושה עשן תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו:
המתליע. שנוטל התולעים שע"ג האילן:
הקוטם. נותן אפר בשרשים או שובר הראשים שבענפים כמו נקטם בראשו:
הסך. פירות שלא נגמר בישולן סכין אותן בשמן כשהן מחוברין לאילן למהר בישולן:
והמשקה. את האילן:
והמנקב. פגים כדי שיכנסו בהן הגשמים ויתבשלו מהרה:
והעושה בתים. רגילין היו לעשות לאילן גדר אמה סביבותיו וממלאים אותו עפר וי"מ שעושין לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצנה:
חייב משום זורע. שאף הנטיעה לצמוח פירי היא נעשית וזה אב בזרעים וזה אב באילנות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda