קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 18

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כל הן דתנינן. כל היכא דתני תנא אבות יש להן תולדות:

תמן תנינן. בריש ב"ק:

נגיפה ודחיפה אב. שכתובין בתורה כי יגח וכי יגוף:

רבץ. שראה כלים בדרך והלך ורבץ עליהן כדי לשברן:

בעט. שבעט ברגליו ושבר את הכלים ואהכי הוה תולדה דקרן דכוונתן להזיק ואין הנאה להיזיקו ואין היזיקו מצוי ותדיר דכל הנך איתנהו נמי בקרן:

תמן תנינן. בריש כלים:

מדפות. הקלים מן השרץ כמו שמפרש בסמוך דהנוגע בשרץ הוא תולדה דשרץ:

וולד טומאה. ראשון ושני:

לטמא זיבה. אינן נעשין אב הטומאה במשכב ומושב של הזב א"נ אינן נעשין אב להיות משכב ומושב לזב לפי שאינן מיוחדין לישיבה:

והכא תנינן אבות מלאכות וכו'. תולדות מאי ניהו ומפרש להו כולן בסוגיין:

חרץ. עושה חריצין בקרקע:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda