ומניח כתובה ביניהן ומסתלק. לפמ"ש רבי' בפ' נערה שנתפתתה סי' ד' דארוסה יש לה כתובה מתנאי ב"ד ניחא. אבל הרמב"ם בפ"י מהל' אישות שפוסק דאין לארוסה אלא בשכתב לה צ"ל דהכא מיירי שנאבדה כתובה וכל א' טוענת שהיא היא שכתב לה. א"נ שאיירי בשמותיהן שוות. או שקנו מידו והעדים הלכו למדינת הים או שמתו כ"כ ה"ה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על יבמות · סעיף 168
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקי"ל דהלכה כר"ע מחבירו. וע' בח"מ סי' שס"ה בש"ך ס"ק ב' שהאריך. ובש"ע שם כל א' נשבע שזה גזלו ומשלם גזילה לכל א' ואחד. ובש"ע א"ה סי' מ"ט ואם קידש בביאה קנסו אותו חכמים שיתן כתובה לכל אחת וא'. ונתקשה בזה בספר ב"ש ס"ק ב' אמאי לא ישבעו הנשים דהא בש"ס מדמה אלו שני דינים להדדי ע"ש. ולי לק"מ דהכא חמש נשים תובעין אותו [ואם] הוא היה טוען ברי כמו הם שאינו חייב אלא לאחת מהנה שידוע לו היה נשבע ופטור ועכשיו שטוען שמא הוא מחוייב שבועה דאורייתא דהא מודה באחת מהם ואין יכול לשבע משלם משא"כ התם לענין גזל השבועה לנגזלים כדתנן אלו נשבעין ונוטלין הנגזל וכו'. מש"ה כל אחד נשבע:
בפרק הכותב. דף פ"ד. וע"ש בסי' ב' מ"ש שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0337dc9c81242c876973f0f7beb657b0ebe331f97c2ed1e84f916850f11d450