תאכל בתרומה. דמחזקינן לה בחזקת שהוא חי. והיינו תרומה מדרבנן ולא תרומה דאורייתא משום דאיכא חדא דעבדי איסורא דאורייתא ממ"נ. דאם היא תינשא פגעה באיסור אשת איש וצ"ל דבעלה מת. ואם צרתה אוכלת תרומה דאורייתא שהיא במיתה וצ"ל דבעלה חי ובכה"ג לא ילפי' מסוטה כ"כ תוס'. וה"ה והוא הטעם אם צרתה קבלה קידושין מאחר צריכה גט. ודלא כב"ש בסי' י"ז ס"ק קל"ד שנסתפק בזה וכן מוכח דאי תרומה דאורייתא קא אכלה אע"ג דעבדא חדא איסורא ממ"נ מאי קאמר אביי אף אנן נמי תנינא. איכא למימר התם שאני שאין חדא מינייהו עבדי איסורא ממ"נ:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על יבמות · סעיף 167
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0337dc9c81242c876973f0f7beb657b0ebe331f97c2ed1e84f916850f11d450