הלכך המזכה גט לאשתו במקום יבם כו'. אבל במקום שנתפשט חרם ר"ג שלא לישא שתי נשים ושלא לגרש אשתו בעל כרחה אם יבם הוא נשוי ודאי זכות הוא לה דאין סברא לומר שתצפה שתמות אשתו וישאנה. ומ"מ לא מלאני לבי להקל לגרשה לכתחלה ע"י אחר אבל בדיעבד מגורשת ופטורה מן החליצה מהרש"ל סי' כ"א. וכמו כן צ"ל דע"י גט נפסלה לכהונה והוי חוב לה וא"ת דע"י חליצה נמי פסולה לכהונה יוכל להיות שהיבם ימות. דהיא אינה מצפה על זה וצ"ע. וכ"ז ביבם אחד. אבל כשיש שני יבמים ודאי למיתת תרי לא חיישינן וזכות הוא לה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על יבמות · סעיף 170
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ת"ש דאמר ר' שמעון. ע' בטור סי' ק"מ וראיתי בשו"ת פני יהושע חלק א"ה סי' ה' יש להסתפק באשה שמנתה לה שליח להביא גיטה כיון שאנו רואים שעשתה מעשה בזה לא חזרה ועדיף מצווחת להתגרש. או אין חילוק דשמא בשעת קבלת הגט נתחרטה ואף שמקבלת הגט אח"כ כשהביא לה שמא חזרה ואח"כ שוב נתרצתה ומסיק להלכתא דאפילו בכה"ג לא מהני ומביא ראיות ע"ש. אמנם עדיין יש לי ספק אם היא עשאתה שליח לקבלה. אם מהני דכל ראיות שלו אינו אלא אם היא מנתה שליח להולכה. דאיכא למימר דלא ניחא לה להתגרש מיד שליח לקבלה פן ינחם היא או בעלה עד שתגיע הגע לידה. אבל אם היא עשאתה שליח לקבלה אית לן למימר דמהני אם זיכה הבעל ע"י אחר. יען באשת מומר אם שלחה מתחלה לקבל גט בזה ברור דמהני דוודאי זכות הוא לה. וא"כ למאי דנהיגין בגט מומר לעשות שליח לקבלה ואח"כ להולכה. אם אירע שמת השליח. וידעינן שבא הגט לידו יש לסמוך ע"ז שמגורשת מיד: 0הדרן עלך האשה שהלכה פרק טז
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d0337dc9c81242c876973f0f7beb657b0ebe331f97c2ed1e84f916850f11d450