מראה הפנים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 5

כתיב כויה תחת כויה וכו'. ברייתא במכילתא היא שם ואתיא נמי כמסקנת הבבלי דף פ"ד ע"ב דחבורה לגלוי עליו דכויה הוא וכו'. והעיקר דמה דצריך הש"ס למידרש לצער שלא במקום נזק היינו במקום שלא נעשה בו רושם כדבמתני' וכדכתבו התוס' לעיל בפ"ב דף כ"ו ע"ב ד"ה האי מיבעי ליה וכו'. וצער שלא במקום נזק בגוונא דהנזק עושה בו רושם פשוט הוא דמשתלם ול"צ קרא וכדכתבו שם וזהו דאמר הכא לעיל אתוספתא הכהו על ידו וצבת וכו'. וכן אנו למדין לשארי דברים שלא במקום נזק כדלעיל ובענין צער במקום נזק דכתבו שם דלרב זביד דהכא בדף פ"ה ע"א ילפינן כולהו מצער ולרב פפא ילפינן כולהו מריפוי ולכאורה צריך טעם מאי נ"מ בהא וכן בעיקר הלימוד בצער גופיה בהני דרשי דקראי דמר דריש לה מפצע וגו' ומר דריש לה מרפא ירפא. ונראה דנ"מ איכא דלמאן דדריש מפצע לא שמעינן כ"א בראשי איברים דנאמרו שם ולמאן דדריש לה מרפא שמעינן גם בשארי חבלות כדמיירי וממילא נשמע גם לחבלה דראשי איברים וכעין דרשת המכילתא שנתבאר לעיל וכן לענין צער שלא במקום נזק דיליף מכויה ובדרשה שהביא הרמב"ם גם בזה כבר נתבאר בדיבור דלעיל: