לא שנייא היא הכא דכתיב בספר. כתבו תוס' בפרקין דף י"ז ע"א בד"ה לא על הלוח וכו' תימא אמאי לא מרבינן כל מילי מוכתב וכו' ובירושלמי מקשה נמי הכא כתיב ספר וכו' שנייא היא הכא כתיב בספר אבל בגמרא דידן לא אמרינן התם הכי דאמר אי כתיב בספר כדקאמרת דהוה מרבינן כל מילי דתלוש בר מדבר שיש בו רוח חיים ע"כ. ודבריהם תמוהים לענ"ד שהרי פירש"י שם אי כתיב בספר משמע יכתוב בקלף ומצית למימר דכי רבי מוכתב לה דומיא דקלף הוא דרבי ע"כ. א"כ הכא בסוטה דאיצטריך וכתב כמפורש בסמוך לא מפקינן קרא מפשטי' וא"ת א"כ לישני משום דלא מיותר וכתב בסוטה וי"ל דאי לא כתיב בספר היינו דורשין מוכתב דאתי לרבויי כל דבר אבל השתא דכתיב בספר לא מפקינן קרא מפשטי':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5