אין מן הדין לית את ש"מ כלום. וקשה איך אפשר לומר שאמן דסוטה קבלת דברים הוא א"כ תרי זימני אמן למה לי אלא ודאי אמן על האלה אמן על השבועה כדתנן במתני' וי"ל דמתני' תנן אחרי שמצינו במקום אחר אמן על השבועה אבל מתרתי אמן דסוטה ליכא להוכיח דאפשר לומר אמן מאיש זה אמן מאיש אחר וכדתנן נמי במתני' אך קשה לפ"ז מאי משני בסמוך ת"ש שלא שטיתי ארוס' וכו' קשיא היא גופא מנ"ל וע"כ לומר דמתרתי אמן שמעי' ארוסה וקשיא הא איצטריך לאיש זה ולאיש אחר אלא ודאי דמחד אמן מפיק שפיר איש זהי ואיש אחר א"כ שפי' שמעינן מיתורא דאמן שבועה וי"ל דסבר יתורא דאמן איצטריך לארוסה ושומרת יבם. ועיי' מ"ש בסמוך בתוס' בד"ה לאלה וכו'. ועיי' בבבלי בקידושין דף כ"ז ע"ב בתו' בד"ה אמן מאיש זה וכו' ובתו' בד"ה ה"ג אלה לאו וכו'. ותמהני שלא הביאו דברי הירושלמי דליכא למילף גלגול קרקעות. י מאמן מאיש זה אמן מאיש אחר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440640c6d757497fba5121380356b0f2b171ca57c3420000b163a559803de7d5