מה שייר בה מעשה ידיה. כ' הכ"מ פ"ו מה"ע מי שצוה וכו' וכ' הרא"ש שלא יטריחוה במלאכות כבדות והר"ן כתב משום מצוה לקיים דברי המת אסור להשתעבד בה ומעשה ידיה לא פקע בהכי ע"כ. ומסוגיין נראה דלא כר"ן. וי"ל:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת וכו'. פירש"י בגיטין דף מ"ב ע"א בד"ה הכותב נכסיו לשני עבדיו שכתב שני שטרות כל נכסיי לזה וכל נכסיי לזה וזיכה לשליח אחד בבת אחת לשניהם דפלגי דלא קדם אחד לחבירו ע"כ. הנה מה שדקדק לפרש שזיכה להם ע"י שליח כוונתו דאי בדזיכה להם ע"י עצמן לאו כלום הוא דאף דקסבר ר' אדם משתרר חצי עבדו היינו דוקא בשזיכה לו ע"י אחר אבל ע"י עצמו ה"ל כמזכה מימינו לשמאלו וכדמסיק לעיל בשמעתין. מיהו לפמש"ל בתו' בד"ה אית ליה וכו' ס"ל לבבלי דקסבר ר' דאפי' ע"י עצמו זוכה בחציו קשיא. גם מה שפירש"י דאיירי בשזיכה להם בשני שטרות. אינו מוכרח דלפום מאי דס"ד דאתיא כר' אפי' בשטר אחד נמי וכדפירשתי בקונט'. בשלמא אי מוקמי' בשזיכה לאחד מהם ניחא דאמרי' התם בגיטין דף כ"ג שאין עבד זוכה גיטו של חבירו מיד רבו שלו אבל השתא דפירש"י דאיירי בשזיכה ע"י שליח א"צ לומר שזיכה להם בשני שטרות וצ"ע:
לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר. וקשה מנ"ל דאיירי שזיכה להם בעצמן דלמא איירי שזיכה להם ע"י אחר אבל ע"י עצמן לא שאין העבד זוכה מרבו לאחר:
וכר' דר' אמר אדם משתרר חצי עבדו. וקשה דלמא קסבר עובר לאו ירך אמו וכדאמרי' בתמורה דף כה אליבא דרבנן וכן ס"ל לר' יוחנן התם דעובר לאו ירך אמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0d117ac06975e881f2408eaf5910cf59096baedb74a080410c7c3ca28ca7d9fa