שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 1 · הלכה 6 · Segment 8

עבר על מצות עשה כו'. זבחים פ"ק (דף ו') אמר רבא עולה דורון היא ה"ד אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי דעבד תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו אלא ש"מ דורון. וא"ת הא מפורש יומא פ"ג (דף ל"ו) עולה מכפרת אחייבי עשה וכמ"ש בזבחים שם י"ל כמ"ש תו' שם עולה דורון היא אע"ג דאעשה מכפרת יותר מחטאת דהא מכפרא מקיבעא. ר"ל כפרה דעשה כפרה שאינה צריכה היא לכך נקראת דורון. ועדיין הדבר דחוק מ"מ אין לקרותה כפרה כלל ועוד דאמר רבא התם חטאת ששחטה על מחוייב עשה כשרה דחטאת מכפרת אעשה מקופיא ועולה מקיבעא ואי אינה מכפרת כלל איך לחלק בין קופיא לקיבעא. ונראה דה"ק תשובה מכפרת על חייבי עשה שמוחלין לו עונו ועולה מכפרת שנעשה לו כזכיות ולכך מיקרי דורון. וניחא רומיא דקרא דפריך הבבלי פ' יה"כ (דף פ"ו) דמשמע חדא זדונות נעשו כשגגות ואידך משמע שנעשו לו כזכיות ע"ש. וסתמא דש"ס דמשני התם ל"ק כאן מאהבה כאן מיראה לית ליה הא דרבא (ועמ"ש לעיל בד"ה עשה כן) ותו' כתבו בבבלי פרק חזקת (דף מ"ח) בד"ה יקריב כו' והא דתני' במס' זבחים ויומא עולה מכפרת אחייבי עשה הא אמר רבא שם עלה דורון היא ולא מכפרה מקופיא מכפרת מקיבעא לא מכפרת ע"ש ותימא הא מפרש בזבחים שם איפכא דעולה מקיבעא מכפרת כמ"ש. וקושייתם לפמ"ש י"ל דכיון דאינה מכפרה אלא לעשות זדונות כזכיות ממשכנין אותו וצ"ע:

העובר על מצות ל"ת התשובה תולה ויה"כ מכפר כו'. וא"ת בפ' יה"כ תנן תשובה מכפרת על עשה ול"ת וי"ל ל"ת דמתני' היינו לאו הניתק לעשה וכן מוקי לה רב יהודה בבבלי שם ול"ת דהכא היינו ל"ת ממש ובבבלי (דף י"ב) כתב תו' בד"ה לא זז כו' מכפרת דמתני' אינה מחילה גמורה אלא שמקילין לו את הדין ע"ש וקשה א"כ מאי פריך הש"ס שם השתא על ל"ת מכפרת על עשה מיבעיא הא לא דמיין כפרת דעשה היינו שמכפר לגמרי ודל"ת היינו שמקילין. על כרחך לומר דקשיא ליה איך כלל התנא שניהן הא לא דמיין להדדי א"כ אין לקיים תירוץ תו' מיהו למאי דאר"י בסמוך חכמים פליגי אראב"ע וחביריו י"ל מתני' דיומא אתיא כחכמים וצ"ע:

אלא התשובה ויה"כ מכפרים שליש כו'. וכן כתב הרמב"ם פ"ק מה"ת וכתב הלח"מ וקשה הא דלא כרבנן דאמרי אפי' על כל כריתות ומיתות ב"ד וחילול השם מיתה מכפרים בלא תשובה וכאן משמע בחילול השם בעינן ד' וע"ק למה לא הזכיר סברת רבנן על כל עברות מיתה מכפרת חוץ מג' ע"ש שהאריך הרבה בדחוקים. ול"נ סובר הרמב"ם לרבנן בכל עברות מיתה לחודה בלא תשובה נמי מכפרת וקרא הכרת לא אתי אלא לאשמועינן דהנך ג' יה"כ תשובה ויסורין לא מכפרי עלייהו שהן בכלל חילול השם וכמ"ש לעיל בד"ה ר"ז כו' ואף ראב"ע ה"ק יה"כ ותשובה ויסורין תולין ומיתה מכפרת וה"ה מיתה עם תשובה לחוד מכפרת על הכל אפי' בלא יה"כ ויסורין ולא הזכיר יה"כ ויסורין אלא לאשמועינן דאפי' כולן אינן מכפרים אלא תולין. וכן מפורש ברמב"ם פ"ב הל' א' עבר כל ימיו ועשה תשובה ביום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלין לו כו' מכלל אם שב קודם שמת נסלח לו הכל. וכ"כ פ"ג ע"ש כך נ"ל ברור: