איפשר לומר אחד כו'. כתב הרמב"ם פ"י מה"ש היה עד אחד וכפר והשביעו פטור משבועת העדות שאין עדות עד אחד מחייבת ממון. נראה כוונתו לומר פטור משבועת העדות דוקא אבל בשבועת ביטוי חייב. וכן מפורש בדבריו פ"ט כל מקום שאמרנו פטור פטור משבועת העדות אבל חייב בשבועת ביטוי. ותימא הרי מפורש כאן דאף משבועת ביטוי פטור. ועמ"ש סנהדרין שם בד"ה עד אחד כו' ובד"ה וחייב כו' וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6