קריאה במקור

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 21

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
קרוב מהו לחייבו עליו משום שבועת ביטוי. בבבלי פ' שבועות שתים (דף כ"ה) מסיק אביי אמר חייב ורבא אמר פטור. כל מה שפירשו הראשונים בזה יש לפקפק בו כמ"ש הרז"ה אפירש"י והרי"ף. ופי' הרז"ה תמוה דלמה נאמר אביי הדר משמעתיה הואיל ולא אמר כל החילוקים שבין שבועת העדות לשבועת ביטוי טפי יש לנו לומר חדא מינייהו נקט ולא הדר משמעתיה וכ"ת ה"ק הל"ל בב"ד ובראויין להעיד דתנן במתני' ול"ל לאביי דמייתי ברייתא י"ל הא תנן נמי במתני' על זדון שבועה אלא מייתי ברייתא דמפורש בה שבועת העדות חלוקה משאר שבועות א"כ אין מקום לקושית המקשה. גם לפי' הא דאמר רבא משום דהוה דבר שהיה בכלל כו' קשה הל"ל לחידושו בא בעינן ראויין להעיד ובב"ד. דהא אין בעדות שום חידוש אלא מיעוט. לכך נראה דרבא מוקי לאחת למעטו ממלקות במזיד. וזהו בכלל חידושו שאין בו מלקות. ובפרק זה בורר (הלכה ח') בתו' בד"ה עד אחד כו' הארכתי ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6