שבועה שלא אוכל כו'. עי' בקונט' וכ"פ הר"ב והר"ן. ולשון אע"ג קשה דאי אין השתייה בכלל אכילה ה"ל כאוכל ועשה מלאכה דפטור. והרמב"ם כתב פ"ד מה"ש מי שנשבע שלא יאכל היום ושתה חייב שהשתייה בכלל אכילה לפיכך אם אכל ושתה אינו חייב אלא אחת. ותימא מאי לפיכך הא אם אין השתייה בכלל אכילה פשיטא דפטור דה"ל כנשבע שלא יאכל ועשה מלאכה ועי' בלח"מ שדחק הרבה ליישב דבריו. ונראה ה"ק לפיכך אם נשבע בלשון שכולל אכילה ושתייה כגון שאמר שלא אטעום או נשבע בלשון לעז שכולל שניהם אפ"ה אינו חייב אלא אחת ואלו נשבע בלשון שכולל אכילה ועשיית מלאכה ואכל ועשה מלאכה חייב שתים ובאכל ושתה אינו חייב אלא אחת שהשתייה בכלל אכילה וה"ל כאכל ואכל שאינו חייב אלא אחת. לפ"ז ניחא גם לשון אע"ג שבקונט' והבן. ועי' מ"ש לקמן בד"ה ואכל כו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 436a0eb033f7af2e1966bb56c42c4d80e2b02f18a0ae1a865aa95c71c57232a6