לא חיפנין ולא בישנין. בבבלי פ"ג דמגילה דף כ"ד ע"ב אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין. וכן ההין חיתין כדמוכח התם מההיא דקאמר רבי על ר' חייא והא דהורידו רבי לפני התיבה כדאמר פ' השוכר את הפועלים כבר תירצו התוס' שם מפני שא"ל אליהו שעל ידו תמהר הגאולה ולא היה אפשר באחר וכן אם היה מתכוין היה קורא שפיר החי"ת ע"י הטורח כדכתבו במגילה ומשמע מדבריהם ששני התירוצים אמת וצריכין הם ואם לא היה אפשר לו לקרות החי"ת בשום פנים לא היה רבי מורידו ולא כמי שכתב שתירוצם במגילה הוא דבר אחר מתירוצם בפ' הפועלים משום דאם אפשר היה לו לקרות ע"י טורח לא היה רבי אומר עליו כשאתה מגיע אצל וחכיתי וכו' לא נמצאת מחרף ומגדף אבל אין זה דיוק דכך אמר לו אם אין אתה מטריח עצמך הרבה לא נמצאת וכו' ונ"מ אם אינו יכול לקרות החי"ת יפה אפי' ע"י טורח אין מורידין אותו כלל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476