מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 8

ככתבם. הכא דריש לה מתיבת ככתבם דמשמע דעל הקריאה קאי ואע"פ שבפסוק הזה לא כתוב אלא עשיה להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וגו' מ"מ ככתבם מיותר הוא דה"ל ליכתוב להיות עושים וגו' כזמנם וא"כ מיתורא קדריש ובבבלי ריש פ"ב דמגילה דדריש מהקישא ככתבם וכזמנם מה זמנם למפרע לא וכו' ופריך מידי קריאה כתיבה הכא וכו' אלא מהכא נזכרים ונעשים מה עשיה למפרע לא וכו' ולא ניחא ליה לפרש ככתבם על הקריאה משום דכתיב בהדיא נזכרים וכשבאת אל המקרא הזה אם כן דרשינן הקישא:

ניחא בקריאת המגילה דכתיב בה ככתבם. יש לפרש לכל זה ברהיטא אחת וכלומר דמכיון דדרשת יתורא דככתבם דלקריאה הוא דאתא ולשיקרא כסדר הכתיבה שפיר הוא דנפקא לן הכל בין בקריאת הפסוקים בין בקריאת הפרשיות דלמפרע לא דככתבם בעינן אבל בהלל מהיכא נפקא לך אי בשביל דכתיב ממזרח שמש עד מבואו וכו' אימא דלפסוקים בלבד הוא דאתא ומה את שמע מינה דגם הפרשיות צריך שיאמר כסדר דילמא אין סדר לפרשיות ואי נימא דבאמת הכי הוא וקאמר ר' אבון דלא היא דאף היא נאמרה בפרשיותיה על הסדר מלשעבר עד לעתיד לבא וא"כ קרא דממזרח שמש קפיד גם כן על הפרשיות הואיל דכסדר נאמרו. ואפשר לכוין זה גם להא דדרשו התם הלל מנלן רבה אומר ממזרח שמש וגו' רב יוסף אמר זה היום עשה ה' רב אויא אומר יהי שם ה' מבורך רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב אמר מהכא מעתה ועד עולם ולכאורה יש להשים לב להאי מהכא דקאמר בדרשא דרב נחמן בר יצחק ולא גבי אינך דדרשי ג"כ מפסוקים שונים אלא דהכוונה דלכולהו אית ליה האי פירכא אימא דקרא לפסוקים בלבד הוא דאתא ומנלן דאף פרשיות כן הלכך קאמר ומהכא כלומר מהכא הוא דנפקא לן שפיר גם לסדר הפרשיות דקרא קאמר מעתה ועד עולם שצריך שיהא ההלול והשבח לפי סדר הזמן העבר עבר קודם ואח"כ ההוה והעתיד וא"כ גם על סדר הפרשיות קפיד שהן כפי סדר הזמן: