והא תנינן חמשתא אחרנייתא וכו'. כדפרישית דבהני חמשה אפי' ר' יהודה מודה דלכתחילה לא ואע"ג דיש בהן משום טעמא דאינו יכול לברך וכדקתני התם בהאי תלמודא על ההיא מתני' יש בהן מפני ברכה האילם והערום ובעל קרי מפני ברכה הסומא והשוטה והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר אפ"ה אלו אינם יכולין לברך כלל והלכך אף ר' יהודה מודה אבל חרש המדבר ואינו שומע כיון שהוא יכול לברך אלא שאינו שומע ולר' יהודה א"צ אפי' לכתחילה לשמיעת האזן ולפיכך תני לה באנפי נפשה דלא אתיא אלא כרבי יוסי ולא בעי התנא לערבב להא דחרש בהדי אינך דככ"ע אתיא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7ce650642f4cf640ca845d50e00ed78100df190a25e93ad997fd620db6857476