קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 18

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וכי מה בא לעשות. במדין שהוא מפתיר ארם נהרים היה וכתיב וישב בלעם למקומו:
2
בא ליטול. מזקני מדין שכרו. לא דברייך עבדת. לא מה שצוה עליך בוראך עשית שאמר לא תאור את העם כי ברוך הוא וכוונתך היה לקלל את ישראל אלא ה' עיכב על ידך:
3
דמר לך דאמר לך לא תלך עמהם והא דאמר אח"כ אם לקרוא לו:
4
באו האנשים קום לך אתם ה"ק אם קריאתם לך שתבא לשם ובידך לברכם קום לך אתם וכיון שבאמת היתה הקריאה לקלל לא היה לו לילך:
5
מאי על חלליהם. הרגו עמהם או בתוכם מאי על:
6
שהיה שקול כנגד כל חלליהם. שהוא לבדו רצה לעקר את הכל:
7
אין בהם ממש. ואין חשש עון במיתתם אף בלעם אע"פ שהיה נביא אין חשש עברה במיתתו:
8
שהיה צף. פורח באויר:
9
מראה לו את הציץ. שכתוב עליו קדש לה' וכל הקליפות בורחים מלפניו ואין להם כח לעשות דבר:
10
שכרו משלם. ועל חלליהם הייני מיתות הרבה שחנקוהו ודקרוהו בחרב ושרפוהו באש כאחד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314