באו ישראל. כלומר הכהנים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סידורו דוחה את השבת. דכתיב ביום השבת יערכנו:
לא לישתו ועריכתו דוחין את השבת. דמצי למיעבד מאתמול דאין התנור מקדש ולא מיפסלי בלינה:
להמית. את הכהנים הנמצאים בנוב עיר הכהנים שכעס עליהם על ששאלו הלכה לדוד בפניו:
מי היו. הנצבים דקשה ודאי הנצבים שרים היו ולא רצים אלא ה"פ דקרא ויאמר המלך לרצים שיאמרו להנצבים עליו שיפגעו בהכהנים לכך בעי מי היו הנצבים:
אלא הדין זונרא כו'. אלא איזור זה וכלי שרים אלו כמנהג המלכים היום מי שהמלך חפץ ביקרו נותן לו דמות כוכב עשוי מכסה ארוג ואזור על בגדו לסימן שגדול הוא בעיניו אמרו לו הנה הם טרופים לפניו ואין לנו חפץ בהם כלומר אפילו תורידנו מגדולתינו לא נשמעו לדברים אלו ודייק ליה מדכתיב ולא אבו עבדי המלך:
נתפסת כדג. שנאחז במצודה אחרי שלדבריך הם חייבים מיתה עליך להרגם כדכתיב יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו:
ויפגע בכהנים. שמנים וחמשה נושאי אפוד בד:
ופריך לא כן תני ר"ח כו'. ואיך הוו הכא פ"ה כהנים גדולים דכתיב נושאי אפוד בד וזה היה לבוש כה"ג:
ראויין להיות כה"ג והא דכתיב נושאי אפוד בד ראויין להיות נושאי אפוד בד:
כיצד נתרחק. שלא מצינו שמו עוד במקרא ש"מ שנתרחק ובעי כיצד נתרחק אחרי שהיה גדול הדור וראש סנהדרין:
אש יצאה מבית קדש הקדשים וליהטה סביבותיו. לכך פירשו בני אדם ממנו ודריש ליה מדכתיב יחתך ויסחך מאהל היינו מאהל מועד:
תלמידים. השוקדים ללמוד תורת רבם נזדמנו לו שלא תשכח תורתו מכל וכל והם למדים והוא שוכח:
לקיים מה שנאמר חיל. זו התורה הנקראת אשת חיל בלע שהיה דואג חכם גדול. ולמד הרבה ויוקיאנו ואמר הכל לפני התלמידים והם קבלו כל תורתו אבל תורה שבתוך בטנו יגרש אל משם יורישנו כמו אורישם מפני בני ישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314