הדא דתימר. ממתני' לא שמעינן אלא המקדיש גוף השדה צריך עשרה דתנן והקרקעות כו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אבל אם אמר דמי השדה עליו כ"ה במגילה. וה"פ אבל הא מיבעיא לן האומר דמי שדה עלי מאי צריך עשרה או לא:
נשמעינה מהדא. תא שמע מהא דתנן במתני' וקשיא וכי יש ערכין שאין מטלטלין. הא אין ערכין אלא באדם ודמיו קצובין לפי שניו כמפורש בקרא:
ובא לסדרו מקרקע. כגון שאין לו מעות כפי ערכו שמשלם מקרקעותיו שמין הקרקע בעשרה ואם בא להשלים ערכו ממטלטלין שמין בשלשה:
האומר ערכי עלי אינו כאומר דמי שדה עלי. בתמיה וכיון ששניהן שוין אף באומר דמי שדה זו עלי שמין בעשרה:
אבל אם אמר הרי עלי מנה להקדש. קל מאומר ערכי או דמי שדה זו עלי ושמין בג' ובזה חמיר האומר הרי עלי מנה להקדש לכשיעשיר נידון בהשג יד אם היה עני בשעת הנדר ולא נתן אלא מקצת המנה כשתשיג ידו צריך להשלים משא"כ באומר ערכי או דמי שדה זו עלי אינו צריך להשלים אחרי שהעשיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314