כתב יד א א"ר יוסי בן חנינא והוא שנפלה לתוך ה' מקומות. פי' הא דקתני במתני' שאם נפלה מן המדומע למקום אחר מדמעת כתרומת ודאי היינו כגון שהי' ה' סאה ונפלו לה' מקומות ואמרינן כיון דבאחד יש ודאי סאה ואינו יודע באיזה הוא כולן נעשו [מדומעות] וצריך שיהא בכ"א מאה וא' לבטל הסאה שנפלה לשם:
ר' יוחנן אמר אפי' נפלו כולן למקום א' היא המחלוקת. פי' דסבר ר"א מדמעת כתרומת ודאי פי' דנעשה כאילו לא נפל לתוכו אלא תרומת ודאי ואין שאר הסאין מצטרפין להעלות אותו הסאה:
ומקשי הא ר"א אמר ע"ד דרבנן חולין שלמטן נעשין חרשין. פי' גבי סאה שעלתה מתוך מאה ונפלה למקום מדומע אחר ורבו הסאה תרומה על החולין ששם דאין החולין שבסאה מצטרפין להעלות את התרומה:
וא"כ מה בין ר"א ורבנן. פי' מ"מ פליגין הכא רבנן וסברי שאינה מדמעת אלא לפי חשבון כיון דהכא נמי איכא טעמא דחרשין ורבנן נמי סברי טעמא דחרשין ואין לומר דהכא הקילו:
ע"ז אמר חומר הוא בסאה שעלה מתוך מאה או אינו אלא קל. וא"כ כיון דאפי' [התם] אמרו רבנן שנעשו חרשין כ"ש הכא ומשני אמרי כי דא"ר יוחנן. פי' דר' יוחנן דהכא פליג לעיל על ר"א ולא מוקי טעמא דרבנן משום שנעשו חרשין ואין מצטרפין החולין שבסאה להעלות אלא כי דאמר ר' יוחנן לעיל דלרבנן אפי' חולין כ"ש מבטלין אותה דהחולין שבסאה מצטרפין להעלות כדפרישית: