מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 4

א"ר חזקיה רבנין דתמן כדעתין. כדפרישית ולא פליג ר' חזקיה כלו' אלא דמפר' הא דאמרי רבנן בגירושין תצא בזמן שבאו עדים ואח"כ נשאת וכר' מנחם בר' יוסי בבבלי ד' כ"ב אלא דמחלקין בהא בין עדי מית' לעדי גירושין כר' חיי' בשם רבי יוחנן וכרבא שם דאמר ראה ר' יוחנן דבריו של ר' מנחם בר' יוסי בגירושין ולא ראה במיתה מטעמא דמפרש דמיתה אינה יכולה מכחשתו כדר' חייה הכא אבל מסקנת הפוסקים כרב אסי התם דמוקי כגון דאמרי עדים עכשיו מת עכשיו גירש וטעמא דמיתה ליכא לברורי וגירושין איכא לברורי דאמרינן לה אם איתא דהכי הוי אחזי לן גיטך ואם מעידין לאחר זמן אפי' בגירושין לא תצא דליכא לברורי די"ל אבד הגט ובנשאת לא' מעידי' כמבואר ועיין לעיל ביבמות פרק י' הלכה ג' במראה ד"ה מה את עבד מ"ש שם:

שנים אומרים נתקדשה וכו'. בבבלי דף כ"ג מוקי לה דבשנים אומרים ראינוה שנתקדשה ושנים אומרים לא ראינוה מיירי וכגון דדיירי בחצר אחת ואיפכא קאמר התם דבבתקדשה תצא ובנתגרשה לא תצא דעבידי אינשי דמקדשי ומגרשי בצינעא. ואיכא למימר דכגוונא דקאמר הכא דאותן השנים המעידין על הקידושין מעידין נמי על הגירושין אפי' לשיטת הבבלי נמי לא תצא מטעמא דלא הוחזק' א"א אלא על פיהם וכגון דאלו השנים האומרים לא נתגרשה שלא ראו בה מעולם ספק גירושין קאמרי ומטעמא דפרישית וכעין שכתב הטור סי' קנ"ב בדין עד אחד אומר נתגרשה ואחד אומר לא נתגרשה ולא הוחזקה בא"א מעיקרא וע"ש דלמד מדברי התוס' דבכה"ג אפילו לכתחילה תנשא וכן בעד אומר נתקדשה וכו' בסימן מ"ז דביש הכחשה בעדותן אם היא א"א או לא מוקמינן לה אחזקה ובין בקידושין ובין בגירושין תנשא לכתחילה וע"ש: