אנוסים היינו. בבבלי מפרש דוקא שאמרו אנוסים מחמת נפשות היינו שאמר זה להרגנו אבל אם אמרו אנוסין מחמת ממון היינו אינן נאמנין דאין אדם משים עצמו רשע וכן בפסולי עדות דוקא מחמת קורבה אבל פסולי עבירה אינן נאמנין כדפי' רש"י ז"ל בגמרא ולכאורה איכא למידק על מה דפירש הוא ז"ל במתני' פסולי עדות היינו קרובים או משחקים בקוביא והא משחקים בקוביא נמי פסולי עבירה נינהו וררא"ה ז"ל תירץ דכיון דפסול' דרבנן הוא דפסולי הו ליתא אלא לפי שאינן עסוקים בישובו של עולם הרי הוא כקטנים היינו ונאמנין אבל קשה דהרי אמנה היה דברינו גם כן מדרבנן הוא דאסור ואין נאמנין ואפשר לחלק דהואיל ומדברי קבלה הוא כדיליף בגמרא אם און בידך וגו' ובבבלי יליף נמי מהכא דאסור לחתום אבל מסתימת הפוסים משמע דבכל פסולי עבירה אינן נאמנין וכן סתם הרמב"ם דבריו פ"ג מהלכות עדות הלכה ז':
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30