אבל אם אכלה שני חזקה נאמן. וקמ"ל דדוקא בשלא מת אביו מתוכה דאז לא מהני חזקתו של זה כמו שכתבתי הגי' בפנים וכן נראה מתשובות להרמב"ן סימן ה' הביאו הב"י ח"מ סימן קמ"ט ע"ש וכן מוכח מדלקמן דקאמר מפקין לה מראובן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אנא אפיקתי' וכו'. כהאי דאמרי' בבבלי פ' חזקת הבתים דף ל"א גבי זה אומר של אבותי וכו' אנן אחתינן ליה אנן מסקינן ליה ולזילות' דבי דינא לא חיישינן ומחזירין אותה לראובן מכיון שהיתה בידו בתחילה וכן פי' שם ר"ח ז"ל הביאו הרמב"ן והר"ן ז"ל והביאו ראיה מההיא דהכא ומ"מ להלכה הכריעו כפי' הרשב"ם ז"ל שם דמהדרינן לה לדינא דכל אלים גבר וכ"פ הרמב"ם ז"ל בט"ו מהלכות טוען:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30