הנושא. לא כן כו'. בריש פ' אע"פ כתבתי בשם הרי"ף ז"ל דפסח הל' כר' יוחנן בבבלי דאמר חייב וע"ש ולפ"ז לא צריך לאוקמי הכא דטעמא משום שהן דברים הנקנים באמירה דלא איצטריך לאוקמי בבבלי הכי אלא לר"ל דאמר פטור ומ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ג מהל' אישות הלכה י"ז הנושא אשה ופסקה עמו כו' והוא שיתנו על דבר זה בשעת הקידושין אע"ג דקי"ל כר' יוחנן ולדידי לא איצטריך להאי טעמא י"ל לדעתו ז"ל משום דאפילו לר"י צריך שיאמר אתם עדיי או שיכתוב לו בשטר הריני חייב לך מנה או שיאמר בפני עדים הריני חייב לך מנה בשטר כדמסיק התם בריש פרקין וכדפסק הוא ז"ל בפ' י"א מהלכות מכירה הל' ט"ו והילכך קאמר הכא טעמא משום שהתנו בשעת הקידושין והם דברים הניקנים באמירה ואפילו לא אמר אתם עדי ואפילו לא כתב בשטר כדמוכח בדבריו וע"ש ועיין בכ"מ שתירץ שם בענין אחר ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30