שום הדיינין שפחתו שתות כו'. כתב הרא"ה ז"ל בחדושיו קשיא לן הותירו שתות אמאי בשלמא פחתו שתות דינא הוא דכיון דטעו בהכי מאי דעבדי מגרמייהו ליבטיל אלא הותירו שתות האיך יכול לחזור בו ולא יהא כח הדיוט חמור מכח הב"ד ואלו האי לוקח מאינש דעלמא זבין לא הוי מצי הדר ביה השתא נמי היכי מצי הדר ביה ואפשר לפרש דבב"ח איירי שהורידוהו בשומתן שכיון שבשומתן הוא יורד הדין נותן כשם שאם פחתו לו בטל כך הותירו בעל עכ"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 11 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך אלמנה ניזונת
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae3d0aa58ccf0177de61ef7efea54474b51d42ffb82639b9015e20c9d606eb30