מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 9

עד שיסקלו העדים. ופליגי ר' יונה ור' יוסה בפירושא דעד שנסקלו כדפרשית בפנים אבל לכ"ע צריך שיוזמו העדים בעמנו הייתם וזה עולה כפי שיטת רש"י ז"ל דלא רצה לפרש בסנהדרין שם במה שהבאתי לעיל דאדין הבעל קאי פלוגתייהו דר"מ ורבנן מהאי טעמא כדפירש שם ד"ה ובמקום ואית דמפרשי כל תביעת ממון דהא שמעתא אמאה כסף דאב תבע לבעל ואי אפשר לומר כן דהא לא מיחייב בעל מאה סלעים אא"כ הביא עדים והוזמו ואי בשהוזמו עדיו מיירי מתני' תו ליכא למימר חוששין ללעז עכ"ל משמע מדבריו ז"ל שאם הוכחשו עידי הבעל ולא הוזמו אינו משלם קנס אבל לדעת ר"ת שם אפי' אם הוכחשו משלם קנס. ודעת הרמב"ם ז"ל בזה הוא כפי שיטת רש"י שכתב בפ"ה מהלכות סנהדרין הלכה ג' המוציא שם רע אין דנין אותו תחילה אלא בב"ד של כ"ג מפני שיש בדינו צד דיני נפשות שמא יהיה הדבר אמת ותסקל הבת לא נאמנו דברי הבעל ובא האב לתובעו בקנס דינו בשלשה ע"כ הרי שפסק כחכמים וכפי' פירש רש"י דעל דין התחילה קאי אבל דין הבעל בשלש' והיינו נמי טעמיה שפסק בפ"ג מנערה הלכה ו' כיצד הוצאת שם רע כו' ואם הביא האב עדים והוזמו העדים שהביא הבעל ונמצאו שהעידו שקר יסקלו וילקה הוא ונותן מאה סלעים ע"כ הרי שהצריך הוזמו דוקא ומשמע נמי שפסק כרבי יונה דהכא שכתב יסקלו וילקה הוא ואע"ג דהקשה לו ר' יוסי מהאי ברייתא ס"ל דלאו דוקא מתחילה קאמר דלוקה ונותן קנס בשלשה אלא לאשמעינן דדין הבעל בשלשה אחר שהוזמו עדיו כדעת רש"י ז"ל:

רבי יונה אמר בסוף. לעיל בהל' א' לענין קנס אונס ומפתה איפכא פליגי והתם טעמא אחרינא הוא ופליגי לענין זכיית האב כדפרישית שם: