שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 38

כגון ריב"ז מינה את ר"א ור"י כו'. כתב הרמב"ם פ"ד מה"ס בראשונה כל מי שנסמך סומך לתלמידיו וחכמים חלקו כבוד להלל הזקן והתקינו שלא יהא אדם סומך אלא ברשות הנשיא ושלא יהא הנשיא סומך אא"כ היה אב"ד עמו ושלא יהא אב"ד סומך אא"כ היה הנשיא עמו אבל שאר כל החבורה יש לכל אחד לסמוך ברשות הנשיא. וכתב הלח"מ ירושלמי פ"ק דסנהדרין אמר ר"א בראשונה היה כו' אבל אין כתוב שם כמ"ש כאן רבינו אבל ענין דומה לו ע"כ וקשה הא סוגיין סותרת לדברי הרמב"ם דבסוגיין אמרינן דר"י ור"ע סמכו ואח"כ חלקו כבוד כו' ואס"ד דמימות הלל הזקן היתה התקנה הא אינהו בתר הלל הזקן היו ועוד ר"י בן בבא סמך לחמשה זקנים ואיהו היה אחר הלל הזקן ועוד צריך טעם למה דחה דברי הירוש' ומנ"ל הנך שינויים שכתב דלא כהירוש' ונראה ודאי מסוגיין למד כל הדינים שכתב שמפרש חלקו כבוד לבית הזה היינו לכבוד הראשון של הבית הזה שהוא הלל הזקן והא דאמרינן כאן חזרו והתקינו שלא יהו ב"ד ממנין כו' ר"ל אב ב"ד או שהיתה גירסתו כן חזרו והתקינו שלא יהא אב"ד ממנה אלא עם הנשיא ושלא יהא הנשיא ממנה אלא עם האב"ד. והשתא ניחא שר"י ור"ע וריב"ב מינהו תלמידיהם שלא ברשות נשיא שאין החברים צריכין שיהא הנשיא עמהן אך קשה הא ר"י היה אב"ד איך מינה ר"ע ולא היה הנשיא עמו דא"כ היה ראוי שהנשיא יסמכו שהוא הגדול שבג' וי"ל הא שחזרו והתקינו שלא יהא אב"ד ממנה בלא רשות הנשיא היה לאחר ר"י ור"ע וריב"ב:

אמר ישב ר"מ תחלה נתכרכמו כו'. בבבלי דף י"ד מסקינן הא דאמר רבב"ח ר"ע סמכו לר"מ כן האמת אבל לא קיבלו וכשסמכו ריב"ב קבלו. ופירש"י ולא קבלו לפי שעדיין היה בחור. וקשה א"כ איך הקדימו לר"ש לכך נראה שלא קיבלו לפי שראה שהדבר רע בעיני ר"ש ולא קבלו אף הוא עשה כן כדי להפיס דעתו של ר"ש אבל ריב"ב סמך כולם כאחד ולא הקדים אחד לחבירו: