שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 1

ומשל אמו. עי' בקונט'. ובגמרא מוקי לה דהות נסבה דיורין כו'. ולא רצה לשנויי כדשנינן דסובר הא דפליגי ר"מ וחכמים פ"ק דקידושין אם יש קנין לעבד בלא רבו ולאשה בלא בעלה היינו בנותן לה מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בה והלכתא כר"מ דאמר אין קנין וכדרב כמ"ש תי' שם דף כ"ד בד"ה ור"א כו' ע"ש וליכא לאוקמי בשנתן לה בעלה מתנה דא"כ ה"ל כמשל אביו. וליכא לאוקמי בנותן לה אחר מתנה ע"מ שיעשה בנה סו"מ ע"י מתנה זו דבכה"ג מודה ר"מ דיש קנין כמ"ש ר"ת שם דא"כ לא הוי משל אמו אלא משל אחרים דכה"ג כתב תו' שם באומר ע"מ שתצא לחירות ה"ל כסף ע"י אחרים. והמהרש"א כתב שם בד"ה אך ר"י אומר כו' וקצת יש להוכיח כו' ולא תיקשי דרבנן אדרבנן כו' ע"ש ואין דבריו מבוררים לי דודאי קשיין דרבנן אדרבנן אף לר"א דהא אמר' אין אשה פודה מע"ש לבעלה משמע דסברי אי אפשר בעולם שתפדה בלא חומש ש"מ אפי' כשנותן לה אחר מתנה ע"מ שתפדה בו מע"ש נמי צריכה להוסיף חומש וקשיין דרבנן אדרבנן. גם דר"מ אדר"מ קשיא לרב ששת דליכא לאוקמי בע"מ שתפדי כו' דא"כ אין פדייה זו ע"י אשה אלא ע"י אחרים כמ"ש תו' שם בע"מ שתבא לחירות ה"ל כסף ע"י אחרים לרב ששת ולפ"ז אף לר"י ל"ק קושית המהרש"א די"ל לר"ש קשיין לש"ס תרווייהו אהדדי ולר"א ל"ק ליה אלא לרבנן. מיהו זהו דוחק קצת מדמוקי לה באומר ע"מ שתפדי כו' משמע דלר"א צריך לתרווייהו וצ"ע: