שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 6

היך עבידא יושב ובטל כו'. כתב הלח"מ פ"י מה"ע בד"ה וכן סוחרי שביעית כו' מדברי הכ"מ נראה שסובר הרמב"ם הא דסוחרי שביעית אסורים בשאין לו אומנות אלא היא ולא ידעתי מי דחקו לכך והיכן ראה שכך סובר. ובח"מ סי' ל"ד כתב בב"י דסובר הרמב"ם דלא קאי ר"י אלא אמשחקי בקוביא ומפריחי יונים וטעמא דאינך מיתסרי משום גזל או משום פירות שביעית אבל הני דלא מיתסרי אלא משום שאין עוסקים בישובו של עולם בעינן שלא יהא להם אומנות אחרת ע"כ. ומסוגיין מבואר דר"י גם אסוחרי שביעית קאי. וטעמיה כיון דלא משמע לאינשי איסור במו"מ אין לפסלו משום גזל אא"כ בשאין לו אומנות אלא היא. ואפשר לימר דר"י לטעמיה דהחשוד על השביעית חשוד על המעשר כיון דבאתריה איסור שביעית חמור להו כמפורש בבבלי בכורות דף ל'. הלכך אמרינן מסתמא טועה בדבר אבל כשכל השנים יושב ובטל חוץ משביעית נושא ונותן בפירותיה הדבר נראה קצת כעושה להכעיס לכך פסול. ומשמעית סוגיין דלא קאי ר"י אלא אסוחרי שביעית ולא קאי אשאר פסולים הנזכרים במשנה. גם פשטא דמשנתנו הכי משמע. מיהו מבבלי דמכילתין דף כ"ד ע"ב משמע דקאי אמשחקי בקוביא מדפריך ארמי בר חמא דאמר טעמא דמשחקי בקוביא משוה גזל דאסמכתא לא קניא מדר"י אלמא טעמא דמתני' משום יישוב עולם. ואי לא קאי אלא אסוחרי שביעית אין כאן קושיא כלל. אך מסוגיא זו יש להוכיח דר"י אכולהו קאי דאס"ד דר"י לא קאי אכולהו מאי פריך הש"ס לרב"ח דלמא סובר דלא קאי אמשחקי בקוביא דפסול מטעם גזל. ואף דלסברת הב"י ליכא למוקמי הא דר"י דקאי אמלוי רבית וסוחרי שביעית מ"מ איכא לאוקמי דקאי אמפריחי יונים וקסבר מפריחי יונים היינו ארא דאין בהן אלא משום דרכי שלום א"ו סובר הש"ס דר"י אכל הפסולים השנויים במשנתינו קאי א"כ בכולן בעינן שלא יהא לו אומנות אלא היא וצ"ע: