שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 7

הכא כן. כתב הרא"פ פ"ד דשביעית וכא כן בתמיה דמשמע חרישה אחת מותרת וכי מותר לחרוש בשביעית בא"י דאמרת כל העם חורשים חרישה אחת ומשני תמן בא"י המלכות אונסת לחרשה בשביעית וא"א ליאסר להם במ"ש ע"כ מוקי הסיפא כב' חרישות אבל בבבל אף חרישה אחת אסורה מוקי סיפא בחרישה ראשונה ורישא כפשטה שניטל קוציה ע"כ. וכמה רחוקים דבריו מן הפשט. גם הא דאמר כל העם חורשים לאו בהיתירא בשביעית איירי אלא ה"ק לכך נקראת חרישת קרקע שתי פעמים ניטייבה שהוא מטיב אותה יותר משאר העם שבמדינה שאין חורשין שדותיה אלא פעם אחת. גם תימא תנא דמתני' בא"י קאי ומאי דוחקייהו דרבנן דבבל לפרש המשנה כמנהג מדינתם ועוד תימה וכי שביעית נוהג בבבל. והעיקר כמ"ש בקונטרס דקשיא לש"ס מתנייתא אהדדי ומשני. וא"ת הא מתני' דהכא מפורשת מפני האונס מותר כדתנן משרבו האנסין כו' וי"ל ודאי ידע דמתני' דהכא איירי בשאין שם אונס אבל לא ירד למוקמי מתני' דהתם באונס. וכתב תו' גיטין דף מ"ד ע"ב וקשה היכי פשיט המוכר עבדו לעכו"ם ומת לא קנסו בנו אחריו מדריב"ח דאמר שדה שנטייבה ומת לא קנסו בנו אחריו דלמא עבד חמיר טפי דמפקא ממצות ואר"ת בשביעית יש לנו להחמיר טפי שהיו מזלזלין בה כדאמרינן סוף הניזקין שהיו חשודין על השביעית ע"כ. ולא ידעתי מאי ראיה מייתי מסוף הניזקין אף דתנן התם משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית כו' אין מכאן ראיה שמזלזלין באיסור שביעית אלא באשה חשודה לא תבור ולא תטחון עמה. ונראה שכוונתם להא דאמרינן בהניזקין דף נ"ד נחשדו ישראל על השביעית. אך גם משם אין ראיה דהא אמרינן שם באתריה דר"י שביעית חמיר להו. ולמאי דמוקמינן מתני' דשביעית בשעת אונס קשה מאי ראיה משביעית כיון דאיכא אונס לא קנסו לבנו. ותדע דהא אע"ג דאיכא אונס לא התירו בזמן המשנה לחרוש חרישה ראשונה. כדתנן שדה שנתקווצה בשביעית תיזרע במ"ש דיעבד אין אבל לכתחלה לא ואפ"ה לא קנסוהו לאסרה במ"ש לזרעה אף בנו לא קנסו. מיהו י"ל הבבלי סבר כרבנן דבבל דמפרשינן שנתקווצה שניטלו קוציה ואינה אלא איסורא דרבנן מפני מראית העין ולפיכך לא קנסו אותו ושנטייבה היינו חרישה הראשונה שהוא איסור דאורייתא קנסי אותו ומתני' שלא בשעת אונס איירי ומייתי שפיר ראיה מינה. ואני תמה ממ"ש תו' שם בשם הר"ח שנתקוצה היינו שלקט קוצים תלושים מתוך שדהו ונטייבה היינו שחרש בה חרישה יתירה. וזה דלא כמאן דהא מאן דאמר נתקוצה שליקט קוציה מפרש נטייבה שחרש בה חד זימנא ומ"ד נטייבה חרישה יתירה מפרש נתקוצה שחרש בה חד זימנא וצ"ע: