שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 9 · Segment 5

לא תעבדם כלל כו' עיין בקונט'. וצ"ל סוגיין כדאמר ר' יוסי שבת [פ"ז ה"ב] ונזיר [פ"ו ה"א] ל"ש כלל במקום אחד ופרט במקום אחר ל"ש פרט ואח"כ כלל כלל ופרט וכלל הוא או פרט וכלל ופרט הוא דאל"כ קשה לתרווייהו הא מרוחקים הן (ועמ"ש לעיל הלכה ה' בד"ה הזרע כו'). ולר' בון בר כהנא ק' נמי הפרט הוא קודם לכלל אלא ודאי כמ"ש. ועמ"ש ריש פ"ו דנזיר:

זובח לאלהים יחרם פרט. כתב תו' בד"ה זובח כו' פ"ה כל אלהים במשמע אפילו שלא כדרכה מדלא כתיב עובד לאלהים בזביחה יחרם וא"ל אי לכדרכה מוילך ויעבוד נפקא דה"א [לעולם כדרכה ובא ללמדך על הכלל] (קמ"ל) דאפילו כדרכה אינו חייב אלא דוקא בעבודת פנים ע"כ. וקשה א"כ ל"ל וילך ויעבוד הכי הל"ל וילך אחרי אלהים אחרים מדכתיב ויעבוד ש"מ כל העבודות כדרכה חייב. ומ"ש המהרש"א וכן ולא יזבחו ה"א ללמד בא דאפילו כדרכה לא מיחייב אלא בעבודת פנים ע"כ. קשה א"כ איכה יעבדו ל"ל וצ"ע:

וריבה את המגפף והמנשק. ותימא הרי גם בכלל אינה אלא עבודת פנים ואיך נרבה מן הכלל מגפף שאינה עבודת פנים וי"ל סובר ר' בון לא תעשון כן אזהרה שלא לעשות לה' עבודה שעובדין בה את העכו"ם (ועמ"ש בסמוך) הרי אע"פ שהיא שלא כדרכה אסורה וה"ה עבודת עכו"ם שלא כדרכה אסורה וקרא בלתי לה' לבדו נמי מפרש הכי שלא לעבוד השם בעבודות אחרות כי אם בעבודות האמורים בתורה וה"ה שלא לעבוד העכו"ם בעבודות אחרות. ועדיין הדבר דחוק וצ"ע:

לאיזה דבר כו' עיין בקונטרס. וקשה אי השתחויה מעשה למה לא יהא מגפף מעשה וי"ל ה"פ השתחויה יצאה ללמד על עצמו אע"פ שאין בה מעשה דינה כעושה מעשה וחייבין אבל המגפף והמנשק שאין בהן מעשה מהיכא תיתי לחייב עליהן. אך קשה תינח המגפף והמנשק אבל המכבד והמרבץ תנן במתני' שאין בהן מיתה אמאי הא יש בהן מעשה לכך נראה דה"ק ללמד על עצמו אע"פ שאין בה מעשה עבודת פנים חייב עליה משא"כ במגפף וכל הני דתנן במתני' וכ"ה בבבלי ועמ"ש נזיר [פ"ו ה"א] בד"ה ופרט כו'. עוד כתבתי שם בד"ה השתחויה כו' מיהו קשה ל"ל קרא להשתחויה לצורך עצמה אי ללאו תיפוק ליה מהיכא דיליף מגפף איכא למילף נמי השתחויה כו' ע"ש. וי"ל אי לאו דכתיב השתחויה לא הוה מוקמינן לא תעבדם למגפף כמ"ש תוס' א"נ לחלק לעצמה יצאה לחייב עליה קרבן בפני עצמה (ועמ"ש לעיל בד"ה לא תעבדם) ומ"ש רש"י דף ס' בד"ה אזהרה מנין כו' וספרים כו'. ה"פ וספרים דכתיב בהו מנין לרבות השתחואה ת"ל כי לא תשתחוה שיבוש הוא דליכא למילף מהך קרא עונש מיתה אלא גרסינן ת"ל וילך ויעבוד וישתחוה כו' דבהאי קרא כתיב מיתה וכי לא תשתחוה אזהרה ללאו: