מעתה אינו מתחייב עד שיזבח ויקטר כו'. וקשה איך אפשר לומר כן הא כתיב זובח לאלהים יחרם הרי דאזביחה לחוד חייב מיתה וכתיב נמי וישתחו לשמש כו' ש"מ דאהשתחויה לחוד חייב וי"ל מדכתיבו בהדי הדדי נדחוק ונאמר כל הני קראי לאו דוקא וכוונתו אכל הנך הכתובים כאן. (ועמ"ש לעיל בד"ה לא תעבדם). ואפשר דהכל מדברי ר' יוסי הוא וה"ק כיון דאיכא לפרושי דבעינן כלהון בהדי הדדי טפי אית לן לומר דלאו לחיובא אתיא אלא להזכיר גנאי של ישראל. ואתיא כהא דארשב"י וי"ו שבוהעלוך נמי להזכיר גנותן שאיוו לאלוהות הרבה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 9 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נאמר כאן אמירה כו'. נראה הא דאמרינן בבבלי דף ס"ג האומר אלי אתה חייב איתקושי איתקש וישתחיו לו ויזבחו לו ויאמרו לאו דוקא מהיקישא יליף אלא מגז"ש וכדמסיק הירושלמי. ותוס' כתב דף ס' בד"ה מנין לרבות השתחויה וא"ת תיפוק ליה מדאיתקש לזביחה דכתיב וישתחוו לו ויזבחו לו כדיליף אלי אתה וי"ל עגל דרכו בזביחה היה ואלי אתה אורחיה בכל עכו"ם ע"כ. וקשה הא התם בשותפות הוא וכדא"רי יוחנן אילמלא וי"ו שבוהעלוך כו' ושותפות לאו אורחיה ועוד בשותפות אין בה חיוב מיתה ואפ"ה יליף לה מזביחה שלא בשותפות שחייב עליה מיתה א"כ השתחויה שלא כדרכה נמי ניליף מזביחה. ולפמ"ש מעיקרא לק"מ מהיקישא ליכא למילף מידי לכך איצטרך קרא להשתחויה. ועיין ברש"י דף ס"ב בד"ה השתחואה כו' שמסכים לתירוץ תוס':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466