שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 5

והיתר במה היה כו'. בסוגיא זו נתלבטו המפרשים הרבה ולא מצאתי דבר מסכים לפשוטו. ואפרשה כולה על דרך הפשט כפי האפשר. הא דאמר ב"ק והיתר במה היה אע"ג דאין ניסוך המים בבמת היחיד באותה שעה שהפלשתים משלו בישראל כדכתיב ונציב פלשתים אז בבית לחם לא היו יכולים להקריב קרבנות ציבור בגבעה וקבע דוד במה במקום המחנה והיא היתה במה גדולה אחרי שהמלך ורוב הציבור קבעוה לבמה גדולה ואין הכרח שתהיה הבמה הגדולה דוקא במקום הארון. ושם במחנה קרבו התמידין לכך היו יכולים לנסך שם המים בחג. ותדע שהרי דוד העלה הארון לעיר ציון ועדיין היתה הבמה גדולה בגבעון בימי שלמה כדכתיב וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה. וקאמר אחד הורג כו'. דכתיב בד"ה ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם וישאו ויביאו אל דוד ובשמואל כתיב ויבקעו שלשת הגיבורים ולמה לא כתיב בד"ה הגיבורים. ועוד מאי וישאו. אלא ודאי שעיקר הגבורה לא נעשית ע"י שלשתן שהרי המשא לא עשה כלום לכך כתיב סתמא ויבקעו השלשה אבל מקום הבקיעה נעשית ע"י אחד והשני הוא הנושא לכך כתיב וישאו והשלישי פינה המקום להביאו. ור"ה דאמר הלכות שבויים נצרכה. בקונט' הגהתי וכ"כ הי"מ אבל נ"ל הגירסא שלפנינו עיקר ומיבעיא ליה שאר אומות שקבעו עצמם בא"י ולוחמים עם ישראל אם דינן כשאר אומות ושביה מותר או דלמא אף הם בכלל לא תחיה כל נשמה. דאי אמרינן כי תצא למלחמה במלחמת חובה איירי ושבית שביו לרבות שאר אומות שבתוכו איכא למיפשט בעיין דכ"ש היא אבל אי איירי במלחמת רשות ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכו ליכא למיפשט מידי ועי' ברא"ם ריש פ' כי תצא. ודייק ליה מדכתיב ברישא ונציב פלשתים אז בבית לחם והדר כתיב ויתאו דוד ש"מ דזה היתה שאלתו. ור"ש בר' דאמר בנין בה"מ נתאוה לי. דייק מדכתיב עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער ומפרש לקרא הכי שמענוה באפרתה מסנהדרין שבבית לחם האפרתי ופירש"י בית לחם קרוי אפרת דכתיב בדרך אפרת היא בית לחם מצאנוהו בשדי יער בהיותו במצודה בשדה שמע דין זה ששם שמע מב"ד עניין בנין בה"מ: