מסית אומר בלשון גבוה והמדיח כו'. נ"מ דינים טובא דהמסית צריך הכרזה והמדיח אינו צריך הכרזה ועוד יש ביניהם והרמב"ם לא זכר חילוק בין מסית למדיח יחיד ונראה דסובר שהבבלי פליג דאמר רב במדיחי עיר הנידחת שנו ש"מ דסובר ביחיד לא שייך מדיח. והירושלמי מוקי מתני' כולה רישא וסיפא ביחיד אלא מדיח מיקרי האומר בלשון נמוך או בלשון הדיוט. אך עדיין לשון הש"ס קשה דקאמר והמדיח אומר בלשון נמוך משמע מדיח הוא ענין אחר ממסית מלבד לשון נמוך והדיוט וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 12 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466