והנשאל בהם באזהרה. עי' בקונט' ותו' כתב בד"ה והנשאל כו' פ"ה באזהרה דאל תפנו ואזהרה דמכשפים גופייהו מלא ימצא בך וקשה אי אל תפנו אזהרה לנשאל א"כ יהא בו כרת דכתיב פ' קדושים והנפש אשר תפנה וגו' והכרתי אותה ע"ש ואי משום הא ל"ק די"ל התם כתיב לזנות אחריהם היינו שעושה אותה ע"א אבל הדין עם תו' דאזהרת השואל מלא ימצא בך ואזהרת בעל אוב מאל תפנו כמפורש בגמרא ובספרי וכ"כ רש"י פ' קדושים אל תפנו אזהרה לבעל אוב וידעוני. גם בגמ' פי' בד"ה הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו בלאו דאל תפנו אל האובות ואל הידעונים. וראיתי שכבר הרגיש בזה המהרש"א:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 10 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d1cd2789033a520d3a7cd979076e65e4f640470a0f15dd121a301ea9e7e0466