הניח חביות בר"ה ובא אחר והניח אחרת סמוכה לה עיי"ש בפנים שמבואר בע"ה הפי' האמיתי ועיין בתשובת הרא"ש ז"ל כלל ק"א ה"ג דמביא האי דינא ממש ומעשה כזו בר"ה כמו הכא. ופסק כן להלכה דאם הי' לו דבר אחר לסמוך ולא סמך חייב כמו דהו"ל לשמטו ולא שמטו. וממילא אם לא אפשר לסמוך בדבר אחר פטור. ומותר לו לשמוט אע"פ שעי"ז יתגלגל החבית ויעשה בור מ"מ מותר כההיא ירושלמי דידן. ובתו"מ סי' שפ"ג ס"ב מובא בהגה הדין הזה בקיצור עיי"ש:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הניח חבית בר"ה צריך לציין בעין משפט חו"מ סי' שפ"ג ס"ב בהגה כי מקורו הוא כאן. ועיין בש"ך זצ"ל חו"מ סי' קס"ג ס"ק י"ח מביא דין כזה בשם תשובת מהריב"ל זצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf12f4b17e08026f790a0640746a1e58c11f84cfe36fff272b277935172952f0