בנין יהושע על אבות דרבי נתן · פרק 25 · הלכה 5

והדר בעלייה. בביצה לב ע״ב לא קחשיב זה כ״א הנהו ג׳ המצפה וכו׳ ואשתו מושלת וכו׳ ומי שיסורין וכו׳ וי״א אף מי שאין לו אלא חלוק א׳. ות״ק אפשר דמעיין במניה ע״כ ע״ש וכ׳ המהרש״א שם בח״א דהיכא דיסורין מושלים בגופו לא הוו יסורין של אהבה. אבל ראבר״ש בפרק הפועלים הוא מושל ביסורין דבאורתא אמר להם אחי וכו׳ ובצפרא א״ל זילו וכו׳ זו מיקרו יסורין של אהבה ועיין תוס׳ פסחים דף קיג סע״ב:

נוח למלוך עכ״ה כולו. אע״פ דאיתא לעיל פי״א ושנא את הרבנות ומכ״ש לקבל עליו טרחא מרובה ועול של כל העולם כולו ואפ״ה מוטב זה מלישב וכו׳ בפני אדם העטופין בסדינים ר״ל צבועים או תלמידים שאינם מהוגנים שלא יקרה לו כאשר קרה לאנטיגנוס כדלעיל פ״ה ע״ש והמפרש מגיה וגרס מוטב להלוך וכו׳ רצה לומר להלוך ולבקש רב הגון שילמוד אצלו אף שקשה עליו לענות בדרך כחו. אפי׳ הכי מוטב שיחזור על כל העולם כולו על זה משישב וכו׳ שהם צבועין ודומין לפרושים כדאיתא באורך בסוטה דף כב ע״ש ועיין סדא״ז: