שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 9

אכל ה' נמלים כאחת כו'. ותימא וכי האוכל חמשה שיעורים ממין ושם אחד ולאו אחד יהא חייב על כל אחד בפני עצמו וכי מפני שכל אחד בריה יתחייב עליו בפני עצמו. וגדולה מזו תנן כריתות פ' אמרו לו האוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחת מהו שיהא חייב על כל אחת ואחת כו' ע"ש וכ"פ הרמב"ם פ"ז מה' שגגות דאינו חייב אלא אחת. ורואה אני שהדברים ק"ו דהא התם קדשים הן ואיכא למילף ממעילה ואפ"ה אינו חייב אלא אחת כ"ש כאן. וע"ק מאי העלם אחת דקאמר הא לענין חיוב מלקות איירי ולא שייך כאן העלם. לכך נראה דגרסינן אכל נמלה אחת חייב עליה חמש משום בריה והכי איתא בבבלי מכות דף טז ריסק ט' נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה שש חמש משום בריה ואחת משום כזית נבלה והה"מ ריש פ"ד מהמ"א תמה הא אין איסור נבלה אלא במינים הטהורים. והרמב"ם ספ"ב ממ"א כ' ואחד משום כזית מנבלת הטמאים וכ' הלח"מ ולא הבינותי כיון דלוקה משום שרץ המים כו' מאי לאו דשרץ טמא תו איכא ע"ש. והיה נ"ל לומר דזהו לאו דאל תשקצו. אלא שאין לאו זה ברור אצלי וכמ"ש לעיל בסוגיין בתו' בד"ה והלא כו' ע"ש וצ"ע:

רססן ואכלן אינו חייב אלא אחת. וקשה למה לא יהא חייב על כל לאוי דשרצים שנאמר בו אכילה. וכבר הרגישו בזה תוס' שם במכות בד"ה ריסק כו' ע"ש דלא שייך הכא תירוצם דהתם ונראה משנתבטלה אזדא איסור שרץ שבה וחל עליה איסור נבלה. ועמ"ש לקמן בסמוך. גם מ"ש שם וקשה איך יצטרף אותו השלם לכזית נבלות הא אין איסור חל על איסור ע"ש. תימא שלא ביארו דלשיטת רש"י ניחא שכ' בד"ה משום כזית נבילה שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבלה. נראה שמפרש הא דגרסי' התם והביא אחד חי היינו חי ממש (ודלא כמ"ש תו') נמצא ששניהן חלין בבת אחת והכל מודין דחלין שניהם. אע"ג שכבר היה בו איסור שרץ בעודו חי מ"מ אין זה איסור חדש. דאל"כ אף על הריסוקים לא יחול איסור נבילה לשיטת תוס' שכתבו שם דלעולם איסור אכילה דשרץ קאי עלה ואיסור נבלה איסור חדש נוסף בה וצ"ע:

אין כיני אכל נמלה שיש בה כזית חייב שתים. כ' תו' מכות דף טז בד"ה ולא כו' ולא ידענא כיון דנחית להכי למה קאמר רסק נמלה אחת והוא חייב שש לימא בחד דאית בה כזית לוקה שש משום בריה ומשום כזית נבלה ושמא לא שכיח דבחד איכא כזית ע"כ וסוגיין לא משמע הכי ונראה לכן נקט חד והוא לרבותא אע"ג דאין שיעורין שוה דכשהוא שלם אפי' בכל שהוא חייב עליו משום בריה מצטרפין לענין כזית:

כל האיסורין מצטרפין כו' ונמלה חייב שתים. עיין בקונטרס. וקשה הא אמר רב התם אמתני' לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה טהורין בפני עצמן וטמאין בפני עצמן. ור' אבא קאמר כל האיסורין מצטרפין משמע אפי' נמלה לנבלה טהורה. וכ"ש הכא דאין שיעורן שוין ואפי' לענין טומאה אין מצטרפין כדתנן התם וי"ל אע"ג דנמלה שיעורא במשהו כדין בריה מ"מ מצטרפת להחמור לכזית דנבלה ואע"ג דטמאין אין מצטרפין י"ל הכא דמצטרפין הנמלה חיה היינו לכזית נמלות שנתרססו א"נ ר' בא כלוי ס"ל דטמאין וטהורין מצטרפין אפילו לענין אכילה אלא שזה דוחה דא"כ הוה לן למפסק כלוי ודלא כרב דה"ל שנים במקום אחד: