שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 8

מניין בלא תעשה ת"ל לאמר. כ' הרמב"ם פ"ה מה' ערכין המקדיש בהמה תמימה לבדק הבית עובר בעשה. וכ' הכ"מ בתמורה אמרינן דעובר נמי בלא תעשה ולא ידעתי למה השמיטו רבינו. וכ' הלח"מ האי לא תעשה דמפיק מלאמר דהיינו לא אמור אינו אלא אסמכתא ולהכי כשהקשו פ"ק דתמורה והרי המקדיש תמימי' דאמר רחמנא נדבה תעשה אותו אלו קדשי ב"ה לא הזכיר בדבריו המקשה כלל לא תעשה משום דהוי אסמכתא ע"כ. ותימא הרי מפורש בגמרא דתמורה דהמקשה פריך מלא תעשה דמסיי' בה ותניא המקדיש תמימי' לבדק הבית אע"פ שהיא בלא תעשה מה שעשה עשוי. וא"ל דגירסא אחרת היתה לו איך נפרש קושית המקשה הא בכל הסוגיא לא פריך הש"ס אלא מדבר שיש בו לאו מהני אבל מאיסור עשה אפי' לאו הבא מכלל עשה לא פריך. ועוד בסוגיין מפורש דלאו גמו' הוא ובמזיד לקי ובשוגג לא לקי. והנכון כמ"ש המ"ל דלית הלכתא כר"י אלא כחכמים דפליגי עלי'. וכן כתבתי מגילה פ"ד ה"ג עד שלא היו ספרי הרב מצויין אצלי. ומסוגיין מבואר דחכמים פליגי עלי' דר"י. ויצקת עליה שמן כו'. עיין בקונטרס. ובבבלי מנחות דף ע"ה גרסי' ויצקת שמן מנחה לרבות כל המנחות ליציקה יכול שאני מרבה אף מנחת מאפה ת"ל עליה שמן. וכ"ה בת"כ. וקשה לפי פירושי איצטריך מנחה לגופיה א"כ מנ"ל לרבות כל המנחות ועוד מיעוטא דמנחת מאפה מנ"ל. וכ"ת הא דדרשינן מנחה לרבות כל המנחות לאו ד"ה היא דרבנן פליגי דגרסי' מנחות ס"א ע"ב רש"א והבאת את המנחה לרבות שאר מנחות ותנא דפליג אר"ש יליף ליה מדכתיב מאלה ולא יליף ליה ממנחה. לאו מילתא היא ודאי כ"ע אית ליה מנחה לרבות כל המנחות אלא מנחה דוהבאת את המנחה איצטרך לת"ק ללמד דאפי' שיריי' צריכין הגשה כדאמרי' התם ע"א אלו נאמר והבאת אשר יעשה מאלה הייתי אומר אין לי שטעון הגשה אלא קומץ בלבד מנחה מניין ת"ל מנחה. מנחת חוטא מנין ת"ל את המנחה. וכ"ה בת"כ אלא דגרסי' התם מנין לרבות שאר כל המנחות (פי' מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת חוטא) ת"ל את המנחה. והא דפרט בש"ס מנחת חוטא לסיים בה ודין הוא כו' ע"ש בתו' בד"ה מנחת כו' ולפמ"ש ניחא תמיהתם: