שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 7 · Segment 1

ואם גילח על א' משלשתן יצא. כ' התי"ט אתא ככ"ע כדמוכח לקמן ובירו' יליף ליה מן ואת האיל יעשה דיעשה יתירא דה"מ למכתב ועשה את חטאתו ואת עולתו ואת האיל זבח שלמים ע"כ. ותימא הרי מפורש בגמרא בסוגיין דליתא להך דרשא כדמוכח מקרא. אך קשה למה יצא אם גילח על א' משלשתן הא כתיב זאת תורת נזיר לעכב כמפורש במנחות. וכמ"ש תו' דף מ"ו. ואף שכתבתי בקונטרס בגמרא קצת סמך לדבר עדיין קשיא כיון דמן הדין ראוי שסדרן יעכב דכתיב תורת אף שמגלח על השלמים אינו בדין שיקדים דיש לנו לומר גזירת הכתוב הוא לעשות כסדר שכתוב בפרשה. ותי"ט כ' ואי אפשר שיחלוק ר"י בסדור הקרבנות שהרי בפ' כך הם סדורים בעשיי' אלא סובר ר"י שמגלח אחר שחיטת כולן ע"ש וקשה הא בסוגיין מפורש בהיפך דדריש מואת האיל להקדים עשיה דאיל לכולן. ואף שהתי"ט פירשה להא דריב"ל דקאמר טעמא למה אם גילח על אחת משלשתן יצא. אין נראה חדא לשון הש"ס לא משמע כדבריו גם סדר הש"ס מורה דלא כפירושו ועוד אי מקרא יליף אפי' לכתחלה נמי יקדים ונראה ר"י סובר דמקדים השלמים ומגלח עליהן דסמוכים להדדי ולא אמרי' סדרן מעכב כיון דחזינן דלא קפיד קרא בסדרן שבהבאתן כתיב עולה תחלה וכעשייתן חטאת תחלה אלא ודאי שלמים מקריב תחלה דסמוכים לגילוח והוא הקודם וחטאת ועולה אין סדרן מעכב כדמוכחי קראי. והא דכתבן תחלה ללמד שאם גילח על אחת משלשתן יצא. ור"א סובר כיון דחטאת קודמת בכל מקום יש לנו לומר דסדר עשייה עיקר ומגלח על החטאת והא דהקדים עולה בהבאה ללמד שאם גילח על אחת משלשתן יצא וא"ל לכך הקדים עולה בהבאה לומר שצריך להפרישה ולקרוא לה שם תחלה קודם לחטאת וכמ"ש תוס' זבחים דף צ' אהא דאמר רבא עולת יולדת מוקדם לחטאת למקראה הקדימה הכתוב דהיינו להקדיש תחלה אבל להקרבה חטאת קודמת דהא בקרבנות נזיר אין שם שום הפרשה וכמ"ש בסמוך: