שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 4

מיחה או שמיחו קרוביו בכל הלשונות כמי שמיחו. הרמב"ם השמיט דין זה. ולא ידעתי למה דודאי י"ל דבעינן שימחה בפירוש מסברא י"ל כן דהא לא מצינו בכל התורה שיהא כח לקרובים בכגון זה ולמה נוסיף לומר דאפילו ברמיזה הרי מחאה והא דאמרינן בקידושין דף יא ע"א ומפדין את האמה בעל כרחי' דאב משום פגם משפחה. הרי מפורש ברמב"ם פ"ד מה' עבדים דכופין את האב לפדות אבל לא בני משפחה ודלא כמ"ש תוס' ע"ש. גם לא ביאר דספק הוא אי בעינן דוקא פסולי עדות או לא. ומסברא יש לומר דבעינן פסולי עדות דוקא. גם שדה אחוזה הנגאלת בקרובים לא מצאתי מבואר מי הן הקרובים הגואלים אותה. ונראה מדכתיב גבי הנמכר לעכו"ם או דודו או בן דודו יגאלנו משמע דוקא דודו שהוא ראשון בשר או בן דודו שהוא שני בשני והיינו פסול עדות הוא בכלל הגאולה אבל רחוק מזה כגון שני בשלישי לא דזה לאו קרוב מקרי. והא דכתיב גביה או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו משמע אפי' רחוק יותר מבן דודו כבר פי' אונקלוס בתרגומו או מקרוב בשרי' מזרעיתיה. נמצא שזה קרוב מכולן כדאמרי' בבבלי ב"ב דף ק"י ע"ב דבן קרוב יותר מבת ע"ש. ורש"י פי' בקידושין דף כא ע"א בד"ה לקרוב קרוב קודם דגבי שדה אחוזה כתיב ובא גואלו הקרוב אליו ולא פירש הקרוב קרוב קודם כי הכא דפריש דודו ברישא ואם אין לו דוד בן דודו ואי לאו משאר בשרו ע"כ. וקשה הא מדברי אונקלוס שמעינן בהיפך דמקרא זה לא נאמר על סדר הקורבה והרחוק יותר מבן דודו אינו בכלל גאולת הקרובים. ואי קשיא בעבד עברי הנמכר לעכו"ם גופיה מנ"ל דקרוב קרוב קודם יש לומר מיגאלנו יתירא קדריש דתלתא יגאלנו כתיב גבי עבד עברי הנמכר לעכו"ם חד ללמד קרוב קרוב קודם וחד ללמד לבתי חצרים ושדה אחוזה דקרוב קודם וחד ללמד יגאלנו לזה ולא לאחר. ותו' בקידושין שם ע"ב כתבו ושלשה יגאלנו אתי חד לגופיה וחד לבתי חצרים כו' ע"ש ולעני"ד קשה הא לגופיה לא צריך קרא דה"מ למכתב אחרי נמכר גאולה תהיה לו מאחד מאחיו או מדודו או מבן דודו או משאר בשר וגו' אלא כולן לדרשא נאמרו וכמ"ש. וע"ק טפי ה"ל לרש"י לדייק דקרוב קרוב קודם מדכתיב תחלה אחיו והדר כתיב דודו וגו'. ובת"כ פ' בהר תניא מנין שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו שנאמר אחד מאחיו יגאלנו דודו זה אחי אביו בן דודו זה בן אחי אביו או משאר בשרו ממשפחתו מלמד שהקרוב קודם. ונראה דלא פליג התרגום אדרבא מדמפרש משאר בשרו היינו זרעא קשיא ליה ממשפחתו למה לי אלא ללמד קרוב קרוב קודם. וניחא בזה קושית הלח"מ הלכות עבדים פ"ב הלכה ה' וז"ל ויש לתמוה שלא הזכיר דין זה קרוב קרוב קודם בשדה אחוזה ובתי חצרים דהתם ודאי צריך לאודועי' דלא מפרש ביה קרא ע"ש. דהשתא גם בעבד עברי נמי לא מפרש ביה קרא דקרוב קרוב קודם. היוצא מזה שמיחוי הקרובים בנזיר ובגאולת קרובים בעינן דוקא פסולי עדות. ושמעינן מינה נמי דקרובי האם פסולים לעדות מדאורייתא דאינו ממעט קרובי האם לגמרי אלא דאחיו מן האב קודם לאחיו מן האם. אך תמיהא לי אחרי שסופינו לרבות הקרוב קרוב קודם מדכתיב משאר בשרו ממשפחתו א"כ ל"ל קרא שאחיו מן האב קודם לאחיו מן האם דודאי אחיו מן האב הוה קרוב יותר שכן קם תחתיו ליורשו. דהא מהאי טעמא ס"ד דבבלי ב"ב דף קח ע"ב דאח קרוב יותר מן הבן אבל באחי האם לא שייך למימר הכי וכ"מ בבבלי שם דף קי ע"ב. וע"ק בת"כ תניא בשדה אחזה ובא גואלו הקרוב אליו מלמד שהקרוב קודם וכ' בק"א מלמד שהקרוב יותר קודם לגאולה. וגבי הנמכר לעכו"ם תניא בת"כ מה ת"ל יגאלנו יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל הגאולות שיהו כסדר הזה. וכתב בק"א היינו לרבות שדה אחוזה ובתי חצרים ואין לומר דקאי על גאולת קרובים עצמן דהא כתיב בשדה אחוזה בהדיא ובא גואלו הקרוב אליו ובבתי חצרים כתיב על שדה הארץ אלא כסדר הזה לענין קרוב קרוב קודם הוא דלא כתיב בשדה אחוזה ע"ש. ואי אפשר לקיים פי' זה בת"כ דהא גם בשדה אחוזה כתיב הקרוב ללמד דקרוב קרוב קודם ולא צריך יגאלנו לרבות שדה אחוזה ובתי חצרים שקרוב קרוב קודם. וע"כ לומר דע"כ מוקי ריבוייא דיגאלנו לבתי ערי חומה ועבד עברי. מיהו הבבלי בקידושין שם ודאי דפליג אח"כ ומוקי קרא דוקא לשדה אחוזה ובתי חצרים כמפורש שם. אך גם על הבבלי יש לתמוה ל"ל יגאלנו הא כתיב הקרוב אליו דמשמע הקרוב קרוב קודם כמפורש בבבלי ב"ב דף קי ע"ב וצ"ע: