ולמה יצאו למעט כו'. וא"ת מנ"ל דלמעט יצאו דלמא לחלק יצאו וי"ל אם אמרינן למעט יצאו ה"ל ככל כלל ופרט דאמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט ולא נגרע הכלל בשביל כך אבל אי אמרינן לחלק יצאו אין הכלל שלם א"כ טפי אית לן למימר דדרשינן בכלל ופרט וא"ת תרי מיעוטי חרצנים וזג ל"ל וי"ל הני אצטריכו ללמד אע"פ שאינן ראויין לאכילה חייב עלייהו ולא דייק ליה אלא מדלא כתיב חרצן וזג וכ"כ תו'. והא ליכא למימר דאצטריכו לחייב על כל זג וחרצן שתים וכמ"ש תוס' דהא אמרי' לקמן בסמוך ובבבלי דף לח מדכתיב ענבים לחים ויבשים שמעינן דחייב על כל א' בפני עצמו והיינו לחלק דהא ודאי לחים ויבשים בכלל כל אשר יעשה מגפן היין נינהו. והיינו טעמא דפריך הש"ס ויחלקו ולא יצטרפו ולא קאמר קרא אתי לחלק שחייב על כל א' דזה שמעינן מדכתיב ענבים לחים ויבשים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והא תני משום ר"א כו' אף עלים ולולבים במשמע. וא"ת הא מתני' דלא כר"א מדקתני היוצא מן הגפן ולא תני הגפן עצמו וי"ל אע"ג דמתני' דלא כר"א מ"מ אין סברא לומר דר"א פליג ארבנן בענין הצטרפות דא"כ ה"ל לפלוגי נמי בהא. אלא דקשיא לי הא לר"א נמי איצטריך חרצנים וזג למידרש ריבוי ומיעוט וממעטינן ממיעוטא שבישתא כדאמרי' בבבלי בסוגיין וי"ל דירוש' ל"ל הך דרשא אליבא דר"א. אך קשה לי להבבלי נימא אליבא דרבנן פרט וכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט ומרבינן כל מילי ופרטא בתרא אתי למעט דלא יצטרפו. וטפי אית לן למימר הכי מלמימר דפרטא בתרא לאו לגופיה אתי אלא ללמוד במקום אחר כמפורש שם. גם מאי דמשני תמן לצורך נכללו כו' קשה נימא דכלל לרבויי עלי' ולולבים קאתי ופרטא למעוטי דלא מצטרפי וצ"ע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c0780a905b2d661fddbb3a79420955d56922ba84e047591bc9189f8735bc6853