המוכר לחבירו שטח קרקע מסויים, כגון בית כור, אם היו בו סלעים גבוהים מעשרה טפחים או נקיקים עמוקים מעשרה טפחים — אינם נמדדים בכלל השדה. במה דברים אמורים כאשר אמר המוכר מידת קרקע מוגדרת, אבל אם אמר ״כבית כור״ ולשון כיוצא בה — הרי אף נקעים וסלעים נמדדים עם השדה, שהרי פירש שאינו מוכר מידה מדוייקת. אף סלעים ונקיקים שנמדדים עמה, אינם נמדדים עמה אלא אם היה בהם עד ארבע קבים לכור, וכן אם היו מפוזרים ברוב השדה. אבל אם היה בהם יותר משיעור זה או שהיו מרוכזים בשטח קטן מאד (פחות מבית חמשת קבים), וכן סלע יחידי וסלע הסמוך למצר — אינם נמדדים עם השדה. היו הסלעים מעטים יותר אלא שהיו עשויים בצורות המכבידות על עבודת האדמה (כגון שהיו מסודרים בעיגול או כמשולש או בעקלתון) ועוד כיוצא בזה — הרי אלו ספק, והמוציא מחבירו עליו הראיה.
קריאה במקור
הקדמות לתלמוד הבבלי · בבא בתרא · סיכום לפרק ז׳
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ללשון המכר יש משמעות גם במקום שאין המידה מתאימה בדיוק למה שהסכימו הצדדים. שאם הדגיש שמוכר או קונה ״מידה בחבל״, אפילו היה ההבדל כל שהוא — יחזיר או ינכה מן המחיר. אבל אם אמר מידה סתם (וכל שכן אם הוסיף ״הן חסר הן יתר״) הרי אם היה ההבדל פחות מאחד בעשרים וארבע — נקנה המיקח כמות שהוא. היה ההבדל גדול יותר — מחזיר את ההפרש בקרקע או במעות, לפי רצון המוכר. אם היה ההבדל מגיע לשיעור חשוב (של בית תשעה קבין בשדה, ולבית חצי קב בגינה) מחזיר הכל, בקרקע, עד למידה המדוייקת. היתה הקרקע הנמכרת גדולה מאד ומכילה מספר בתי כור, מחשבים בחשבון תשעת הקבים רק מה שנוסף על רובע לבית סאה, ולא את כל המותר. ומצד אחר, אם היתה הקרקע הנמכרת סמוכה לשדותיו של המוכר, הרי אף אם לא היה במותר תשעה קבים — מחזיר הקונה קרקע.
המוכר לחבירו חצי שדהו — נותן לו קרקע כשווי דמי מחצית השדה מן החלק הכחוש שבשדהו, ואם הגדיר את הצד שבשדה (דרום או צפון וכיוצא בזה) נותן לו קרקע באותו צד כערך מחצית השדה כולו.
כל הדברים הללו אמורים כאשר מכר לו שטח קרקע סתם. אבל אם מכר לו מקום מוגדר בסימניו וגבולותיו, הקונה מקבל את השדה המסומן, ואם לא היה ההבדל ממידת השטח שנקב עולה לכדי שישית — אינו מחזיר כלום. היה ההבדל יותר משישית — מחזיר, הקונה או המוכר, את המותר.
בשאלה הכללית יותר של תנאים סותרים בהסכם, ההלכה היא שאם אי אפשר ליישב את שתי הלשונות הולכים בשטר אחרי הפחות שבלשונות, שיד בעל השטר על התחתונה.
אגב העיסוק בטעות הקשורה באומדן ושומה של נכסים נדונו בגמרא מספר שאלות הנוגעות לשומת נכסים שנעשתה בטעות, מה גבול הסטיה המותר, ומתי מתבטלת חלוקת נכסים הנעשית על פיה. ובכלל זה יחסם ההדדי של האחים החולקים בירושת אביהם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- 'https://korenpub.com/collections/the-noe-edition-koren-talmud-bavli-1'
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 00fa8f5853823afd2bc549fc29a8df23ab174d57f53a71cb19daedcb723cb279